ת"ק 26015-08-16 בוכריס נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ

בימים הראשונים של חודש אוקטובר 2015 התובע ביקש לנתק את החיבור לנתבעת ולצורך כך ביקש שיבוא טכנאי לקחת את הציוד השייך לנתבעת ממנו ואכן ביום 28.10.15 הגיע טכנאי מטעם הנתבעת, פירק את כל הציוד ומסר לידי התובע אישור על כך.

התובע מלין על כך שעל אף שניתק את הקשר עם הנתבעת והחזיר את כל הציוד, החל לקבל דרישות נשנות וחוזרות מעורכי דין ומחברות הפועלות מטעם הנתבעת מכתבי התראה אשר עולה מתוכנם שנותר בידיו ציוד ששוויו 332 ₪ ואם לא יחזיר את הציוד, יוגש נגדו כתב תביעה (ראה מכתב יוסף אליהו מיום 10.4.16). זה לא המכתב הראשון שהתובע קיבל. התובע קיבל מכתב מחברת אחיטוב בשם הנתבעת שנאמר בתוכנו: "דרישה להשבת ציוד". כאן כתוב ששווי הממיר 588 ₪ והמודם שווי 335 ₪ ועליו להחזיר את הציוד תוך 10 ימים ואם לא כן, ינקטו כנגדו הליכים משפטיים.

בעת הדיון בפניי התובע הגיש מסמך נוסף מיום 11.8.16 שמהווה דרישה מטעם הנתבעת לשלם סכום של 263 ₪ עבור חוב (ללא פירוט) ועוד 150 ₪ הוצאות משפט.

התובע עותר בפניי לפיצוי בסכום 5,000 ₪ בגין הטרטורים והדרישות הלא מוצדקות שהנתבעת ממשיכה לשלוח אליו על אף שניתק את הקשר איתה והחזיר את הציוד לפני זמן רב.

עמדת הנתבעת היא שהתובע אכן חייב כסף: הוא לא שילם דמי המנוי בגין חודש אוקטובר 2015 בגין הימים לפני הניתוק, קרי הוא חייב 139 ₪. כמו כן, יש לו חוב קטן בגין שימוש בטלפון בסכום של 68 ₪ ואם בית משפט רואה לנכון לפצות את התובע, יש לקזז את הסכומים אלו מסכום הפיצוי.

מעבר לכך, הנתבעת בכתב הגנה וגם במהלך הדיון מודה שנפלה טעות וכך הגדירה את העניין נציגת הנתבעת:

"אנו מודים בכתב הגנה שעקב טעות בתום לב לא הסירו את אותו המודם ולכן הוא קיבל דרישה להחזרת המודם, לא להחזרת ממיר" (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 14-15).

לכן עו"ד יוסף אליהו וחברת אחיטוב אשר עוסקים בהחזרת ציוד פנו לתובע ללא כל צורך משום שאכן הציוד הוחזר כולו.

יש לציין כאן שהדרישה של חברת אחיטוב מיום 9.3.16 לא מתייחסת רק למודם אלא גם לממיר. לכן הטעות הייתה יותר משמעותית. כמו כן, יש לציין שהמכתב מעו"ד אליהו מיום 10.4.16 שבו התובע נדרש לשלם 332 ₪ לא מציין בדייקנות לשם מה הדרישה אלא נאמר: "עבור ממירים/ מודמים".