ת"ק 26013-10-14 בוחניק נ' אהרונוביץ

במהלך החודשים 4-7/13 רכש התובע, שהינו בעל משתלה, מוצרי תאורה סולריים שונים מהנתבע.

סך רכישותיו של התובע על פי 3 החשבוניות שצרף לתביעתו, עמד על סך של כ- 3,000 ₪ אולם, לטענתו, מלבד המוצרים שרכש כנגד אותן חשבוניות הוא רכש מוצרים נוספים בסך 3,000 ₪, אשר תמורתם שולמה במזומן, אולם הנתבע לא הפיק עבורן חשבוניות.

במועד אספקת הסחורה ביום 29.7.13, טוען התובע כי העלה טענות ביחס לטיב הסחורה וביקש כי הנתבע ייקח ממנו מוצרים פגומים אשר הצטברו בעסקו של התובע מאז מועד האספקה הראשון, וזאת בהתאם להסכמה בין הצדדים כי מוצרים פגומים, ניתן יהיה להחזיר ולהזדכות בגינן.

התובע מוסיף וטוען כי הנתבע לא הסכים ליטול את המוצרים הפגומים ולאחר שעזב את המקום לאחר התנצחות בין השניים, גם הפסיק להשיב לפניות התובע. בשל כל אלה, מבקש התובע לחייב את הנתבע בפיצויו בסך של 3,500 ₪.

לעומתו טוען הנתבע כי מלבד טענות ממוקדות ביחס למוצרים ספציפיים אשר בגינם ניתן לו זיכוי בחשבונית מיום 19.6.13, לא העלה התובע בפניו כל טענה ביחס לפגמים במוצרים ולא הציג בפניו מוצר פגום כלשהו.

לטענת הנתבע, תביעתו של התובע הינה תביעה קנטרנית וטרדנית אשר מקורה בעובדה כי במועד האספקה האחרון, ביום 29.7.13, דרש הנתבע מהתובע תוספת של 176.24 ₪ אשר בטעות הושמטו מחשבונית קודמת, ובשל דרישה זו, התרגז עליו התובע, סרב לשלם את התוספת והתיחס אליו בצורה מזלזלת, ולפיכך עזב הנתבע את המקום תוך שהודיע לתובע כי אין בכוונתו לנהל עימו עסקים נוספים.

לטענת הנתבע כשעה לאחר שעזב את המקום, התקשר אליו התובע ודרש ממנו לבוא לקחת את הסחורה שסיפק לו, או לפצותו על הדברים שהנתבע אמר לו בעקבות אותה התנצחות ביניהם.

שמעתי בהרחבה את טיעוני הצדדים ואציין כי בעוד שהתובע בתביעתו העמיד את דרישתו לפיצוי על הטענה כי סופקו לו מוצרים פגומים, הרי שבטיעוניו בפני טען כי הוא זכאי לביטול העסקה עם הנתבע, גם באם אין מדובר במוצרים פגומים, וזאת מכח זכותו לביטול עסקה בתוך 14 יום בהתאם לחוק הגנת הצרכן והתקנות מכוחו.

אומר כבר בפתח הדברים כי לא התרשמתי ממהימנות התובע. ראשית, הוא לא הוכיח טענתו בדבר קיום מוצרים פגומים. בדיון בפני לא הוצגו תמונות של מוצרים כאלה ואף לא הובאו מוצרים לדוגמא ולפיכך טענתו כי כל המוצרים הפגומים, יחד עם מוצרים תקינים, עומדים בעסקו כאבן שאין לה הופכין, נותרה טענה בעלמא.

שנית, טענתו של התובע כי לכאורה קיימים מוצרים פגומים כבר מהעסקה הראשונה שבוצעה בחודש 4/13 איננה נשמעת סבירה לאור העובדה כי במשך 3 חודשים לא הועלתה טענה כזו (למעט ביחס למוצרים עליהם הזדכה כאמור בחודש 6/13), ולא סביר כי באם נמצאו מוצרים פגומים בעסקה הראשונה, ימשיך התובע לרכוש מוצרים מהנתבע מבלי להעלות טענה כזו בפניו.

שלישית, טענת התובע בדבר עסקאות נוספות בגינן לא הוצאו חשבוניות נדחית על ידי ונראה כי הועלתה על מנת "להשחיר" את פניו של הנתבע. לא מצאתי כל הסבר הגיוני מדוע, בשיטת העבודה שנהגה בין הצדדים, לפיה הנתבע מגיע עם רכבו העמוס סחורה וממלא חשבונית לפי הפריטים שנלקחו ע"י התובע, אותה שילם התובע במזומן, יבוצעו עסקאות בדרך אחרת וללא הוצאת חשבונית כדין. מעבר לכך, באם היו עסקאות אלו במהלך התקופה שלפני ה"פיצוץ" בין הצדדים, מדוע המשיך התובע לרכוש מוצרים ולא עמד על קבלת חשבוניות לסחורה שכבר שולמה תמורתה?

שוכנעתי דווקא מגרסתו של הנתבע כי תביעה זו מקורה "ניסיון נקמה" של התובע כלפי הנתבע, וזאת בשל כעסו על כך שהנתבע סרב להמשיך ולנהל עימו עסקים כלשהם, לאור סירוב התובע לשלם את הפרש עלות המוצרים שמקורה בטעות בחישוב וההתנצחות בין הצדדים בשל כך.