ב' נ' אהרון קפנטו בע"מ ואח'

בתאריך 3.10.14 התובעת נכנסה בבית קפה "קפה נטו" שהוא בבעלות הנתבעת 1. הנתבעת 1 לצורך תביעה מסוג זה מבוטחת אצל נתבעת 2.

התובעת הזמינה בנתבעת 1 כריך עם גבינה וירקות. היא לא אכלה את הכריך במקום אלא תוך כדי הליכה לכיוון הרכב שלה וכך היא מתארת את המשך האירוע:

"אכלתי כמה ביסים מהסנדוויץ' ואז הרגשתי עצמים קשים מהפה וירקתי את זה. אני מתייחסת לצילומים בכתב התביעה ורואים בבירור שהקאתי מהפה שלי סימנים של דבר שהוא קשיח ונראה כמו זכוכית. שמרתי את הסנדוויץ' כמו שהוא וגם החפץ נמצא פה, הכל הוקפא מיד" (עמ' 2 שורות 9-12).

אכן במהלך הדיון הובא בפני בית המשפט הכריך שיצא מההקפאה וניתן להבחין בשני גופים קשיחים קטנים אשר לכל הנראה מדובר בזכוכית.

התובעת מיד פנתה לבית חולים רמב"ם ושם נבדקה. בדו"ח שחרור מבית החולים נרשם שאין לראות בעיה פנימית שמצריכה המשך בירור ואשפוז ושהתובעת מתלוננת על כאבי בטן קלים. על פי המסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה, התובעת טופלה על ידי רופאי משפחה ביום 3.11.14 ואחר כך ביום 3.12.14. לא היו ממצאים קליניים כלל אלא בסוף הטיפול ביום 3.12.14 הומלץ על כדורי הרגעה. המלצה זו גם קיבלה אישור של פסיכיאטר שראה את התובעת ב-25.12.14.

על סמך האירועים המפורטים דלעיל, התובעת עותרת לפיצוי בסכום של 33,800 ₪ וזאת לפי הפירוט הבא:

1.20,000 ₪ בגין כאב וסבל.

2.12,000 ₪ בגין הפסדי השתכרות.

3.1,800 ₪ בגין עלויות רופאים ותרופות.

בעדותה בפניי התובעת מסרה שבביקורים אצל הרופאים החלה להרגיש תסמונת של חרדה והיום היא לוקחת כדורי הרגעה במינון מופחת אך בחודשים הראשונים אחרי האירוע, היא סבלה מטראומה בעקבות האירוע.

בכל הנוגע לעתירתה לסכום של 20,000 ₪ טענה התובעת:

"כשאני מתעוררת חרדה ובתחושה של חנק... אני סובלת. אני צריכה לקום לעבודה תחת השפעה של כדורים. לא היו אירועים אחרים שהשפיעו עליי על החרדה. כחצי שנה לפני האירוע הייתי קצת מדוכאת וקיבלתי המלצה על תרופות טבעיות מפסיכיאטר אבל לא לקחתי" (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 23-25).