ת"ק 25702-12-13 ויינר נ' בלומנוב ואח'

1.בפניי תביעה ותביעה שכנגד בקשר לעבודות שהנתבע/תובע שכנגד (להלן: "הנתבע") ביצע עבור התובע/נתבע שכנגד (להלן: "התובע").

במסגרת התביעה העיקרית, התובע מבקש לחייב את הנתבע בתשלום סך של 18,527 ₪ ובמסגרת התביעה שכנגד הנתבע מבקש לחייב את התובע בתשלום סך של 11,529 ₪.

2.לתובע דירת מגורים ברח' שדה בוקר 24, קרית אתא (להלן: "הדירה") והנתבע הינו אדם פרטי העוסק בשיפוצים.

3.ביום 22.11.13 נערך ונחתם בין הצדדים בעלי הדין הסכם, לפיו מתחייב הנתבע לבצע עבור התובע עבודות שיפוץ שונות בדירה וכן לספק לו ארון וזאת בתמורה לתשלום סך של 18,527 ₪ (כולל מע"מ) (להלן : "ההסכם" ו-"הארון" בהתאם).

בהסכם פורטו העבודות השונות שהנתבע התחייב לבצע עבור התובע, לרבות אספקת הארון, אף כי לא נקבע בו תעריף נפרד עבור כל אחת מאותן עבודות, או עבור הארון.

4.עם חתימת ההסכם, שילם התובע לנתבע על חשבון התמורה שנקבעה בו סך של 3,700 ₪, והנתבע מסר לידיו שובר לתשלום מע"מ כחלק מהתמורה על סך של 1,234 ₪ (להלן: "שובר המע"מ").

לכיסוי התמורה שנקבעה בהסכם, בניכוי הסכום ששולם בפועל ושובר המע"מ, מסר התובע לנתבע 13 המחאות (להלן: "ההמחאות").

5.הנתבע, באמצעות פועלים מטעמו, החל בביצוע עבודות השיפוץ בדירה ביום 24.11.13, אולם, כעבור מספר ימים, ובטרם הושלמו העבודות, הודיע לו התובע על ביטול ההסכם בשל אי שביעות רצונו מרמת העבודה.

6.לטענת התובע, הנתבע ביצע עבורו עבודה באיכות ירודה ולפיכך בדין הוא ביטל את ההסכם וסירב לאפשר לו השלמת העבודה. ביחס לארון העלה התובע שתי טרוניות, האחת, בין הצדדים סוכם כי צבע הארון יהיה דובדבן והדבר מצא ביטוי בהסכם בו נרשם מספר 1830 המעיד על הצבע, אך בפועל הנתבע הזמין עבור התובע ארון בצבע לבן. השנייה, בין הצדדים סוכם כי לארון לא יהיו דלתות, אך בפועל הוא יוצר עם דלתות.

ביחס לשובר המע"מ, התובע טען כי הוא אכן שילם אותו ולעניין זה הוא הגיש את אישור הבנק מיום 25.11.13 – מוצג תק/6 (להלן: "אישור הבנק").