ת"ק 25629-03-16 חן נ' קלוד

אין חולק שהתובעת קנתה בנתבעת שעון לפני למעלה משנתיים במחיר 600 ₪.

ביום 10.7.15 ביקשה התובעת מהנתבעת להחליף סוללה בשעון ולדאוג לאטימתו המחודשת לאחר מכן.

התובעת טוענת שאמרה לבעלים של הנתבעת, שרצונה באטימה מקצועית שתיעשה על ידי החברה אשר סיפקה לנתבעת את השעון והמוכר הסכים לכך.

חלפו שבועות לא מעטים עד אשר החזירה הנתבעת את השעון לתובעת במהלך חודש אוגוסט.

השעון הוחזר לתובעת כשהמכסה שלו מכוסה בשריטות רבות ועמוקות.

לשאלת התובעת הסביר הבעלים שהוא פתח את השעון בכוח.

נציג הנתבעת (אלביליה) טענה בכתב ההגנה שהתובעת ביקשה ממנו החלפת סוללה ואטימה למים, והעבודה נעשתה בחנות.

ביום 10.8.15 הוחזר השעון ללקוחה לאחר ביצוע התיקונים הנדרשים.

הבעלים טוען שמאחר והשעון נשרט בשעת העבודה, הוא פנה ביוזמתו לתובעת והציע לשלוח את השעון לחברה על מנת שזו תחליף את המכסה לחדש.

הוא טוען שהתובעת סירבה להצעה ודרשה פיצוי כספי או שעון חדש.

בדיון בבית המשפט התרשמתי מעדויות התובעת ואמה הגב' רחלי חן, שהינן עדות מהימנות ביותר, ואני בטוח שעדותן אמת.

מעדות הבעלים של החנות התרשמתי לרעה, וניכר שאינו מספר את כל האמת בעדותו.

התובעת ואמה סיפרו שהתובע לא הציע ביוזמתו להחליף את המכסה.

הבעלים של הנתבעת תיקן את השעון בעצמו על אף שהבטיח לשלוח אותו לחברה והאטימה לא נעשתה כהלכה.

אני מאמין לתובעת שמר אלביליה דרש ממנה תשלום נוסף אם רצונה להחליף את המכסה השרוט ואף הוסיף שכבר אינו עובד עם החברה שבה מדובר.

מר אלביליה אמר לרחלי שהוא יכול לשייף את המכסה השרוט, אך היא דחתה הצעה זו.