ויינברג ואח' נ' תדיראן מוצרי צריכה וטכנולוגיה בע"מ

לפני תביעה על סך 16,800 ₪.

התובעים, שיוצגו בדיון (בהסכמת הנתבעת) על ידי התובע 1, טוענים בכתב התביעה כלהלן:

לתובעים מזגן מתוצרת הנתבעת שנרכש בשנת 2008. נציגת הנתבעת שיכנעה את התובעים לרכוש שירותי אחזקה למזגן (הסכם מיולי 2017), למשך שלוש שנים. באוגוסט 2017, בעת ביקור טכנאי לתיקון תקלה במזגן, נמסר לתובעים כי מדובר במזגן ישן, שלא "מבטחים" כמותו יותר, ושאין לחברה חלק מתאים לתיקונו – וזאת בניגוד להתחייבות בחוזה שנחתם כחודש לפני כן.

בשיחות עם הנתבעת הבטיח נציג הנתבעת להחזיר לתובעים את "מה ששילמו" עבור הסכם הביטוח והשירות, ולאחר שלא נענו על ידי הנתבעת במשך שבועות – ובשים לב לכך שהתקלה במזגן התרחשה בחודש אוגוסט, כאמור, נאלצו לרכוש מזגן אחר (אף הוא מתוצרת הנתבעת). לאחר שגם פניות ושיחות נוספות, שערך התובע 1 עם נציגי הנתבעת, לא הולידו פתרון – הוגשה התביעה.

התובעים טוענים כי על הנתבעת לפצותם במלוא עלותו של המזגן החדש שנאלצו לרכוש, להחזיר את התשלומים שביצעו על חשבון ההסכם ולפצותם בגין עגמת נפש והוצאות ההליך.

הנתבעת טוענת כי בעקבות פניית התובעים בוטל ההסכם בין הצדדים ותמורתו הושבה להם (התובע 1 אישר זאת בדיון – כך שסכום התביעה, למעשה, הופחת בקשר לרכיב זה). הנתבעת טוענת כי על התובעים היה לפעול להקטנת נזקם ולא להעדיף רכישת מזגן חדש. עוד נטען כי הפיצויים שנתבעו מוגזמים וכי אין לחייב את הנתבעת במחירו של מזגן חדש אלא, לכל היותר, במחירו של מזגן משומש כדוגמת זה שהיה לתובעים.

בדיון חזרו הצדדים על טענותיהם. התובע 1 הציג לבית המשפט תמלולי שיחות עם נציגי הנתבעת.

מצאתי לקבל את התביעה באופן חלקי.

הנתבעת לא מתמודדת, למעשה, עם טענות התובעים שלא היה מקום להציע להם לרכוש את הסכם שירותי האחזקה למזגן ולחייבם בגינו, כאשר ההסכם כולל התחייבות להחליף כל חלק הדורש החלפה במסגרת התיקון – כשהנתבעת יודעת שאין ברשותה את החלקים למזגן "ישן" כשלהם.

כתב ההגנה מתייחס, בראש ובראשונה, לנסיון הנתבעת לרצות את התובעים (באמצעות הצעה להנחה על מזגן חדש במקום ביטול ההסכם, באמצעות נסיונות להגיע לפשרה חלף הדיון בבית המשפט וכיו"ב), ואין בו טענה נגד הטענה המרכזית של התובעים – שלא היה מקום להציע להם את ההסכם, בתנאים אלו, מלכתחילה.

עם זאת, מדברי הצדדים עולה כי עובר לדיון בוטל ההסכם ותמורתו הושבה לתובעים במלואה.

הצורך בהחלפת המזגן שהתקלקל לא נבע מהעובדה כי לא היה בידי הנתבעת למלא אחר ההסכם למתן שירות. לו היו בידיה החלקים הדרושים לביצוע התיקון הרי שהתיקון היה מתבצע במסגרת ההסכם וללא עלות נוספת מצד התובעים.

לפיכך, הנזק שנגרם לתובעים בא לידי ביטוי בכך שלו היה בידם לתקן את המזגן היו נדרשים לעשות זאת בעלות נוספת, ולא במסגרת ההסכם עם הנתבעת. לא ניתן לצפות כי ההסכם יכיל התחייבות לתיקון המזגן "בכל מחיר ובכל תנאי". התובעים לא הציגו ראיות לכך שפנו לבעלי מקצוע אחרים בנסיון לתקן את המזגן, שלא באמצעות הנתבעת (ואף שסביר להניח שכאשר מדובר במזגן מתוצרת הנתבעת הרי שלטכנאים מטעמה הכלים הטובים ביותר לתחזק ולתקן את המזגן, לא מן הנמנע כי בקרב בעלי מקצוע עצמאיים עדיין מצויים חלקי חילוף גם לדגמים ישנים יותר).

משכך, ונוכח החובה שעל התובעים להקטין את נזקיהם ולדרוש את השבת המצב לקדמותו, ולא להתעשר על חשבון הנתבעת ולשפר מצבם על חשבונה, אין מקום לפצות את התובעים במלוא מחירו של מזגן חדש אלא בעלות משוערת של תיקון או החלפת המזגן למזגן משומש ותקין.