מירילאשוילי נ' ליאם נחמיאס חברה לבניין בע"מ

1.תביעה קטנה להשבת סך של 6,300 ₪, שנגבו בשיק של התובע שנמסר על ידו לנתבעת לפי דרישתה ואשר לטענתו הוסכם כי לא יוצג לפירעון אלא אם יבשיל המו"מ בין הצדדים לכלל הסכם.

ביסוד הקשר שבין הצדדים, ניהול מו"מ לשם רכישת דירה בפרויקט אשר צפוי היה בזמנים הרלבנטים להיבנות על ידי הנתבעת.

לפי טענת התובע במעמד הביקור הראשוני במשרד המכירות של הנתבעת, ביום 21.6.16, לא הסכים התובע לחתום על טופס ההרשמה, וזאת באופן מודע ומכוון שכן לא רצה שתחול עליו הוראת סעיף 9 להצעה לפיה ככל שיבחר התובע שלא לחתום על חוזה מכר תחלט הנתבעת סכום המופקד בידה כדמי רצינות.

נוכח התעקשות נציגת המכירות כי לכל הפחות יפקיד בידה שיק על סכום דמי ההרשמה, בסך 6,300 ₪, וזאת אך כדמי רצינות, הסכים לכך התובע כאשר הוא מתנה את המסירה בהתחייבות הנציגה כי השיק לא יוצג לפירעון אלא אם יבשיל המו"מ לכדי הסכם.

הצדדים אכן ניהלו מו"מ, לרבות באמצעות בא כוחו של התובע, אולם משנוכח התובע לראות כי מרבית הערותיו להסכם כלל לא זכו להתייחסות מצד הנתבעת ומאחר שתנאי ההסכם לא היו מקובלים עליו, בחר שלא לחתום על הסכם עם הנתבעת והודיע לה על כך.

אלא, שהנתבעת פרעה את השיק ללא כל בסיס חוקי לכך ובניגוד למוסכם.

2.לפי טענת הנתבעת הובהר לתובע ע"י נציגת המכירות הגב' נוי מימון, כי השיק לא יופקד למשך מס' ימים עד שיחליט התובע באם מתקדם הוא במו"מ. הגב' נוי התקשרה אל התובע כעבור מספר ימים והודיעה לו כי אם אינו מעוניין להמשיך שיגיע לקחת את השיק, אך התובע הודיע כי החליט להתקדם ברכישה, ועל כן נוי הבהירה כי השיק יופקד, כפי שנעשה.

הגם שטופס ההרשמה אינו חתום, אין מדובר אלא בטעות טכנית של נוי, לראיה, הגיעו הצדדים לכלל נספח שינויים ואף נערך הסכם על כל מסמכיו ונקבע מועד ושעה לחתימה בפני עוה"ד של הנתבעת.

רק ערב לפני החתימה המיועדת ביקש אביו של התובע לדחות את המועד ולאחר מכן לא עלה בידי נציגת הנתבעת לתאם מועד חדש. רק שבוע לאחר מכן הואיל התובע להודיע לנתבעת כי החליט שלא לרכוש את הדירה.

המדובר אפוא בהתנהלות חסרת תום לב מצד התובע, משנמנעה מהנתבעת הצגת הדירה לאחרים, ובמצב בו נוהל מו"מ משמעותי, זכאית הנתבעת שלא להשיב לתובע את סכום השיק שנפרע.

3.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, עיינתי בכל החומר הקיים ושמעתי את הצדדים בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, כפי שיובהר להלן.

בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.