שפירא נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ

עניינה של התובענה הוא עתירת התובעת לחיוב הנתבעת (להלן גם: "המבטחת") לפצות אותה, מכוח פוליסת ביטוח, בגין נזקי רטיבות שנגרמו לדירתה (להלן גם: "הנכס"). התובעת העמידה את תביעתה על סך של 11,192 ₪.

בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה.

טענות התובעת

התובעת טוענת בתביעתה, בין השאר, כי הנתבעת היא המבטחת של דירתה בביטוח מבנה ותכולה, לרבות נזקי מים.

ביום 24.7.2011 התגלתה רטיבות בקיר בנכס. התובעת דיווחה על כך לחברת אינסטלציה מטעם המבטחת (להלן: "חברת שחר" או "החברה"). נציג החברה שהגיע למבנה סבר כי הנזילה מקורה ממערכת ההסקה המרכזית של הבניין. לצורך כך, הוא סגר את ברזי המערכת האמורה למספר ימים. ברם, מאחר והנזילה המשיכה, הגיע נציג אחר מטעם החברה ביום 28.8.2011, שבדק וקבע כי צינור מי דלוחין בכניסה לנכס גרם לנזילה, ולכן בוצעה על-ידו פתיחה וסתימת הצינור. חרף זאת, הנזילה לא פסקה אלא הוחמרה והחל להופיע ריח של עובש. עקב זאת, הגיע נציג מטעם החברה שסבר כי יש להזמין מאתר לגילוי הנזילה.

ביום 23.11.2011 הגיע מפקח מטעם חברת שחר, שקבע כי מקור הנזילה מצוי בשטח המבואה אשר בכניסה הראשית של הבניין בו שוכנת הדירה ומיקומו מעבר למד המים. על כן, היות ומקור הנזק נמצא מחוץ לנכס, הנזק אינו מכוסה בפוליסה ולכן אין חובה על החברה לתקן אותו. נוכח זאת, הזמינה התובעת שרברב פרטי אשר בדק ומצא כי מקור הנזילה אינו מחוץ לנכס, כפי שקבע המפקח מטעם החברה, אלא מצוי בקיר הגובל בין השירותים של הנכס למבואה. התובעת הודיעה על כך לחברה, ששלחה נציג מטעמה אשר החליף את הצינור התקול והנזילה פסקה.