ת"ק 25221-12-15 חן נ' דינמיקה רשת חנויות תקשורת בע"מ

עניינה של תביעה זו טענת התובעים לפיה לאחר שהתקשרו בעסקה לקניית מכשיר סלולארי בחברת סלקום, צורפו ללא ידיעתם וללא הסכמתם לשירותי תיקונים ואחריות מקיפה שמעניקה הנתבעת בתשלום. בהתאם לכך, עותרים התובעים להשבת הסכום נגבה לטענתם ביתר וכן לפיצויים לדוגמה מכוח הוראות סעיף 31א' לחוק הגנת הצרכן.

לטענת התובע, על ההצטרפות נודע לו, כשנתיים וחצי ממועד רכישת המכשיר ושנה וחצי מאז החל בפועל שירות התיקונים לפעול החל ממאי 2014 וממילא החיוב שבגינו בסך של 70 ₪ לחודש.

לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי שנת השירות הראשונה כלולה בעלות המכשיר וכי שירות התיקונים על ידי הנתבעת החל מהשנה השנייה.

הנתבעת מצדה הכחישה את המיוחס לה בכתב התביעה. לטענתה, במסגרת הסכם ההתקשרות של התובע עם חברת סלקום עוגנה המחאת זכויות לטובתה ובהתאם לה יחולו תנאי השירות והתיקונים והאחריות מקיפה מורחבים כאשר השנה הראשונה ניתנת ללא עלות והחל מהחודש ה- 13 השירות כרוך בתשלום חודשי לנתבעת. בהתאם לכך, עוד באותו היום נשלח בהתאם הודעת מסרון לתובעים בהתאם. כמו כן, ביום 19.3.2014 לאחר שתמו 12 חודשי השירות ללא עלות נשלחה לתובעים הודעת טקסט בנושא. צילומי ההודעות ממערכת הנתבעת הוגשו עם כתב ההגנה. בהתאם לכך, והחל מיום 1.5.2014 למשך תקופה של 17 חודשים שילמו התובעים בגין השירות עד למועד בו פנו וביקשו להתנתק אז נותקו.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

לא היתה מחלוקת כי בפועל בין התובע לבין הנתבעת עצמה לא נחתם הסכם. אלא שלטענת התובע בעניין זה העיד כי רכש את המכשיר ישירות מחברת סלקום באמצעות נציג אלביט שהגיע למשרדו בהיותו בצבא, כאשר, לטענת הנתבעת, כאמור, במסגרת אותו הסכם בין התובע לסלקום בוצעה המחאת החיובים אליה באשר למתן שירות תיקונים החל מהשנה השנייה. בנסיבות אלה מן הראוי כי התובע פונה אל חברת סלקום בבקשה לקבל את ההסכם או לכל הפחות עמדתה בעניין החיובים ביתר.

למעשה, הגשת תביעה מבוססת על הטענה לפיה אין כל בסיס לגבייה על ידי הנתבעת אלא, שאת מסמך ההתקשרות שיוצר את הבסיס, שמכוחו התובעים משלמים תשלומים עבור המכשיר שרכשו הם לא הציגו. זאת גם לאחר שהנושא עלה במהלך המשפט ואף שניתנה לתובע האפשרות לפנות לסלקום לקבלת ההסכם או לכל הפחות תגובתה בעניין. התובע בחר שלא לפנות לחברת סלקום עמה התקשר ברכישת המכשיר וסיכם טענותיו בכך אין "הוא אינו מכיר את הנתבעת ומעולם לא התקשר עמה". תשובה זו אינה מספקת ומניחה את הדעת. התובע צריך להניח את התשתית ההסכמית שמכוחה הוא משלם עבור המכשיר שבגינו טוען כי חויב ביתר. מבלי להפנות את בית המשפט אל אותו הסכם שבין שבינו לצד ג'—סלקום בית משפט אינו יכול ליתן לו סעד. התובע מבקש מבית המשפט לקבוע תשלומים עודפים שנגבו ממנו ביתר מעבר למסגרת התקשרות שנוגעת לרכישת המכשיר, אלא שהתובע לא מציג את ההסכם האמור. טענתו של התובע "לא יודע" ו"לא מכיר" את הנתבעת לא די בה כדי לבסס עילה לקביעת ממצאים עובדתיים נגד הנתבעת.

זאת ועוד, הנתבעת במקרה זה לאור הסכום שנגבה מהתובע (בסך של 1250 ₪) לצרכי פשרה ומבלי להודות באחריות מוכנה היתה להשיב לו את סכום זה. אלא, משעמד על הוכחת על מלוא תביעתו היה עליו להביא את המסמכים להוכחת תביעתו על אחת כמה וכמה מקום בו התביעה היא לפיצויים לדוגמה אשר בבסיסה היא בהתנהגות חריגה של הנתבעת בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן.

אני דוחה את טענות התובע אשר הועלו לאחר הדיון שלא בא זכרן במסגרת כתב התביעה וממילא לא נטענו במסגרת הדיון שהתקיים לפני ולא נתנה לנתבעת ההזדמנות להתייחס להן.

על רקע האמור לעיל, ובהעדר ראיות, אני דוחה את התביעה.