אלפסי נ' פרי ואח'

בפני תביעה לפיצוי כספי בסכום של 20,000 ₪.

1.התובע פנה לנתבע 1 בסוף אוגוסט 2016 לצורך ייצור חלונות לביתו.

השניים ניהלו מו"מ אשר בסופו של דבר הנתבע 1 הסכים למחיר של 75,000 ₪ עבור משקופים עיוורים לביתו של התובע.

2.ב- 18.9.16 התובע מסר לידי הנתבע 1 שני שיקים על 10,000 ₪ כ"א.

מועד הפירעון של השיק הראשון היה 18.9.16 השני 1.11.16.

בעת מסירת השיקים הנתבע 1 שייכנע את התובע למסור את השיקים ללא ציון מוטב.

הנתבע 1 הסביר שהוא בעל חברה גדולה עם הרבה סניפים ואין מה לדאוג.

לתובע היו ספקות לגבי העסקה וזמן קצר לאחר 18.09.16 ביקש לבטל את העסקה. הנתבע 1 סרב תוך טענה שכבר אי אפשר (ראה כתב הגנה של הנתבע 1 עמ' 2).

3.שיק ראשון נמסר על ידי הנתבע 1 לנתבעת 2 אשר הנפיקה חשבונית מס לכבוד: אלדור תעשיות אלומיניום. התברר שזה שם העסק של הנתבע 1 .שם התובע לא הוזכר בחשבונית.

כאשר התובע גילה שהשיק הראשון נפרע על ידי הנתבע 2, ומנהל הנתבע 2 לא ידע כלל על קיומו של התובע, התובע פנה למשטרת ישראל בתלונה ואף ביטל את השיק השני.

4.השיק השני נמסר על ידי הנתבע 1 לנתבעת 3 וכאשר הופקד בבנק השיק חזר עקב הודעת הביטול של התובע.

5.התובע טוען שלא קיבל כל תמורה בגין התשלום של 10,000 ₪, לא קיבל חשבונית, לא בוצעה עבודה עבורו ושהשיק השני נמסר לידי הנתבעת 3 ללא הסכמתו או ידיעתו .

מכאן תביעתו.