ת"ק 25149-01-16 גורגי ואח' נ' נגב קרמיקה שיווק (1982) בע"מ ואח'

מונחת לפני תביעה לפיצויי התובעים בגין התקנת אריחים שאינם תואמים את הזמנתם ובניגוד לאישורם.

לדברי התובעים הם רכשו דירה בבנין שהיה בבניה אותה עת בידי הנתבעת 2.

במסגרת הסכם המכר הנתבעת 2 הפנתה את התובעים לנתבעת 1 לבחירת אריחים לדירה הנבנית. לדברי התובעים הם פנו לנתבעת 1 הזמינו אריחים ואף שדרגו אותם. בשל עיכוב בבניה שנגרם על ידי הנתבעת 2 הגיעו למעשה לשלב הריצוף רק לאחר כשנה וחצי. עוד לדבריהם כאשר ביקרו בדירה בשלב פריסת הריצוף ואישור האריחים, הם גילו כי האריחים שסופקו אינם מאותו הגוון שהזמינו חרף התאמה במספר הקטלוגי שעל ההזמנה ועל האריחים שסופקו. לטענת התובעת היא הורתה מיד לרצף הנתבעת 2 שלא להתחיל בריצוף, ביקשה ממנו לבדוק את הנושא מול הנתבעת 1 ובמקביל פנתה מיד באופן עצמאי אל הנתבעת 1 על מנת לברר מה מקור השוני באריחים שסופקו וביקשה כי יוחלפו האריחים. לדברי התובעת, הנתבעת 2 לא שעתה לפניותיה והזדרזה לרצף את הדירה מיד ולהעמיד את התובעים בפני עובדה קיימת. עוד לטענתם הדבר נעשה במתכוון, שכן הם סרבו לבקשת הנתבעת 2 לחתום על התחייבות כי הם מסכימים לאחור של עד 6 חודשים במסירת הדירה בשל הצורך בשינוי האריחים.

טענת הנתבעת 1 היא כי ההזמנה תואמת את האריחים שהזמינו התובעים אלא שעה שהאריחים הוזמנו שנה וחצי קודם והבנייה התעכבה בשל רשלנות הנתבעת 2 הרי שיתכן במרוצת הזמן שוני בגון בין סדרה אחת לשנייה. מכל מקום, הנתבעת 1 היתה מוכנה מיד להחליף את האריחים שנשלחו באריחים לבחירת התובעים.

טענת הנתבעת 2 היא שהאשם איננו בה אלא בנתבעת 1 שסיפקה מלכתחילה את האריחים והדירה רוצפה בהתאם ללוח זמנים שהיא היתה אמורה לעמוד בו.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם, ושמעתי את עדויות הצדדים ועדיהם הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל כנגד הנתבעת 2 ולהדחות כנגד הנתבעת 1.

ואלה נימוקי:

1. חרף טענות התובעים באשר לגוון לא היתה מחלוקת כי האריחים שסופקו לתובעים נשאו את אותו מספר קטלוגי שבהזמנה. כמו כן, לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי בפועל בסמוך לאחר פניית התובעת אל נציגי הנתבעת 1 הסכימה באמצעות הסמכ"ל מטעמה להחליף את האריחים לתובעים על חשבונה.

2. שמעתי את עדות התובעת שעשתה עלי רושם מהימן וניכרים בעדות זו כי השתלשלות האירועים והשיחות עם הרצף מטעם הנתבעת 2 היו כפי שתיארה. אני מקבלת את גרסתה לפיה פנתה והורתה הן לנתבעת 2 והן לרצף מטעמה שעבד בדירה שלא להתחיל בעבודות הריצוף עד שייתברר הענין מול הנתבעת 1. אני גם מקבלת את דבריה שהנתבעת 2 רצתה לנצל הזדמנות זו על מנת להחתים אותה על הסכמה לאחור של 6 חודשים במסירת הדירה, שהיו ממילא מעבר לשנה שאיחור שבו כבר היה מועד המסירה ומשלא הסכימה היא הזדרזה לרצף את הדירה ולהעמיד את התובעים בפני עובדה קיימת.