ת"ק 25147-09-14 כהן ואח' נ' ביטון ואח'

תביעה קטנה לפיצוי בגין נזק רכוש לרכב התובע ,( קטנוע), שנגרם עקב תאונה מיום 1.5.2014 בה היה מעורב הנתבע כהולך רגל.

בכתב התביעה נטען כי התובע נסע בקטנוע ישר. בצד שמאל של הכביש ביחס לכיוון נסיע התובע עמדו מערבל ביטון ומשאבת ביטון. הכביש היה רטוב עקב מים שנזלו מהמערבל עקב שטיפתו. לפתע, התפרץ הנתבע מצד ימין ( ביחס לכיוון נסיעת התובע) , לכיוון המשאית והמערבל והתנגש בקטנוע. הקטנוע החליק ונפל עקב הרטיבות שהייתה בכביש בשל המים שנזלו מהמערבל.

הנתבע הכחיש את גרסת התובע . בכתב ההגנה טען כי הוא נדרס על ידי התובע. הנתבע לא תיאר בכתב ההגנה היכן בדיוק עמד באות רגע שהקטנוע פגע בו.

מטעם התובע העידו התובע והגב' מור מזרחי. מטעם הנתבע העיד הנתבע ושני עדים נוספים- מר ציון פרץ שהוא נהג משאית עצמאי שעובד עם הנתבע ומר בוסקילה חיים בעל משאבת הבטון שגם הוא עובד עם הנתבע.

לאחר שמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במוצגים שהונחו על שולחני, אני מקבל את גרסת התובע והגב' מור מזרחי ומעדיף אותה על גרסת הנתבע.

הממצאים והשיקולים שהביאוני למסקנה זו יפורטו להלן בתמצית לפי דרישת תקנה 15 ב לתקנות שיפוט בתביעות קטנות:

א. הנתבע הגיש כתב הגנה מפורט וארוך אך לא ציין בו היכן עמד באותו רגע שבו פגע בו התובע.

ב. מעיון בתמונות ת/1 עולה כי המערבל גרם למפגע בולט . רואים על הכביש כמות לא קטנה של מים שנוזלים מהמערבל וחולשים על נתיב נסיעתו של התובע. (יצוין כי הנתבע אישר כי המערבל הוא שלו).

ג. טענת הנתבע לפיה התובע פגע בו בהיותו עומד ליד המערבל והמשאית אינה הגיונית שכן אין סיבה שתגרום לתובע להגיע לשם. ( למעט החלקה על המים שזה באחריות הנתבע).