ת"ק 25127-12-15 עידה נ' חברת בנק הדואר בע"מ

לפניי תביעה כספית על סך 30,000 ₪, אשר הגיש התובע כנגד הנתבע – בנק הדואר (להלן: "הדואר").

בכתב נטען כדלקמן:

התובע התקשר בהסכם עם מר סטיבן וונג (להלן: "הספק"), במסגרתו התחייב התובע לשלם לספק סך 10,000 דולר בתמורה לפיתוח מוצר חדש בתחום האלקטרוניקה. הוסכם בין הצדדים כי הסכום ישולם בשני תשלומים: סך 5,000 דולר בתחילת הליך הפיתוח ו- 5,000 דולר נוספים בתום הליך הפיתוח של המוצר.

ביום 2.11.2014 הגיע התובע לסניף הדואר ברחוב הראשונים 88, רמת השרון וביצע העברה בסך 5,000 דולר לחשבונו של הספק בחו"ל.

לאחר ביצוע ההעברה הנ"ל התגלו מספר כשלים בתוצר המובטח של הספק ובשל כך הוסכם בין התובע לבין הספק כי התשלום האחרון יבוטל.

ביום 5.11.2014, בעוד התובע שוהה בסין, ניגשה אחותו של התובע– הדר עידה (להלן: "הדר"), אל סניף הדואר על מנת לברר האם ניתן לבטל את העברת הסכום שבוצעה לספק ונענתה "כן, אין בעיה, רק תשלמי את אגרת הביטול והכסף יוחזר אליכם בעוד כשבוע". הדר שילמה את סכום האגרה בגין ביטול ההעברה בסך 38.40 ₪ וביקשה ביטול ההעברה.

בהסתמך על אישור הדואר בדבר השבת הכספים, שב התובע ארצה מסין.

בהגיעו של התובע ארצה ניגש התובע לסניף הדואר ברמת השרון, אך הופתע לשמוע מן הפקיד בסניף כי נעשתה טעות והכסף הועבר לספק.