גנאח נ' כירי

ביום 3.3.15 בסביבות השעה 19:30, ברח' עמק יזרעאל בחדרה, ארעה תאונת דרכים בין רכבה של התובעת מסוג טויוטה אוריס מ.ר. 4121964 (להלן:"רכב התובעת") לבין רכב מסוג טויוטה לנד קרוזר מ.ר. 1105002, בו נהג באותה עת הנתבע ( להלן: "רכב הנתבע").

הצדדים אינם חולקים על כך שהרחוב בו התרחשה התאונה הינו רחוב דו סטרי צר עם כלי רכב החונים בשני צדדיו, ואולם גרסאותיהם בנוגע לאופן התרחשותה, שונות הן.

לגרסת התובעת, בעודה נוסעת בנתיב הימני של הכביש (עם בעלה ושני נכדיה שהיו ברכב עמה), היא הבחינה ברכב הנתבע אשר נסע בנתיב שממולה, אלא שאז – לאחר שעצרה את רכבה עצירה מוחלטת – פגע הנתבע בצד השמאלי קדמי של רכבה. כך טענה התובעת בטופס הודעתה על התאונה לחברת הביטוח וכך תיארה היא את הארוע בעדותה בפני: "היינו ארבעה אנשים ברכב, אני, בעלי, הנכד והנכדה. היינו בדרך לארוחת ערב אצל הבן שלי, אני הייתי בנתיב הימני של הכביש והיה רכב לפני, הנתבע הופיע משמאלי עם ג'יפ גדול ואני עם מכונית קטנה והיה עוד רכב מאחוריו, הנתבע רצה להמשיך ותוך כדי נסיעה פגע בי. הוא היה עם נרגילה ביד אחת והיד השניה החזיקה את ההגה. הוא נתן לי מכה בדלת הנהג כך שלא ניתן היה לפתוח אותה".

נכדתה של התובעת, אלינוי לוי, אשר היתה עמה ברכב, הסבירה בעדותה בבית המשפט כי בשלב בו הרכב הגדול יחסית בו נהג הנתבע נסע בנתיב השמאלי שממול התובעת, לא נותר די מקום למעבר שני כלי הרכב בכביש במקביל ואז, כך לדבריה: "הוא (הנתבע – ר.ס.מ) התקדם בכל זאת ונכנס בנו ...סבתא שלי עצרה כי היא הבינה שהיא לא יכולה להמשיך לנסוע...".

בכתב ההגנה שהוגש מטעמו טען הנתבע כי הרכב בו הוא נהג עמד בעצירה מוחלטת ("ב- parking") כשלפתע הגיח מולו רכב התובעת, סטה לכיוונו ופגע בו. הנתבע הוסיף וטען כי גם לאחר שהוא עצמו נסע לאחור על מנת להתנתק מרכב התובעת, נסעה התובעת קדימה פעם נוספת ופגעה בו בשנית.

בעדותו בבית המשפט טען הנתבע כי בעת התאונה היה איתו ברכב אדם נוסף – חברו אור, אשר ישב לצידו, ואמר: "איך שהחבר שלי הגיע ונכנס לרכב, עבר רכב ממולנו והתקרב אלינו והתנגש בי מתחת לפנס. אני הייתי בעמידה. איך שקרתה התאונה ובגלל שאני נהג חדש, נלחצתי ופתחתי חלון וגם היא, אמרתי לה שתעצור תעשה רוורס ונראה מה קרה. היא במקום לעצור, נכנסה בי שוב בחלק הקדמי של הרכב ואז כל הדלת שלה התעקמה. היא המשיכה ללחוץ גז ופגעה בי עם הדלת שמאלית קדמית שלה בפינה השמאלית קדמית של הרכב שלי". בהתייחסותו לתיאור שנמסר על ידי התובעת, אמר הנתבע: "...לא אני החזקתי את הנרגילה אלא החבר שלי. אני לא יכול לנהוג עם נרגילה בצד. כשבית המשפט אומר לי שלפי גרסתי עמדתי במקום ולא נהגתי, אני אומר שעדיין אין לי אפשרות לנהוג עם יד אחת ושהנרגילה הייתה אצל החבר שלי".

מר רמי קירי, אביו של הנתבע אשר העיד מטעמו, טען כי לאחר התאונה הוא שוחח עם בנה של התובעת- מר יהודה ג'נח המוכר לו מקודם, וכי הלה אמר לו ש"הכל בסדר ולא קרה כלום".

לאור גרסאותיהם השונות של הצדדים אשר טענו למעורבות אנשים נוספים בארוע התאונה ולאחריו (חברו של הנתבע ובנה של התובעת), דחיתי את המשך הדיון לשם שמיעת עדויותיהם של השניים הללו. בנוסף לכך התבקש הנתבע להציג בפני את טופס הדיווח שלו לחברת הביטוח אודות התאונה.

ואכן, בדיון הנוסף העידו בפני חברו של הנתבע, אור נוישטטלר ובנה של התובעת מר יהודה ג'נח.

אור אשר תמך בגרסת הנתבע סיפר כי: "הנתבע עמד עם הדלת של הנהג לכיוון שלי כך שהייתי צריך לעקוף את הרכב שלו כדי להיכנס לשבת לידו. עמדתי בחוץ דקה שתיים, סידרתי את הבגדים שלי, נכנסתי לאוטו והתובעת עמדה מולנו. אני מתאר בעזרת המכוניות באולם. התובעת באה ממולנו ונסעה והנתבע גם רצה לצאת, הוא קלט אותה ועצר. הייתה מכה קטנה שלה באוטו ואז כשהוא בא לעשות רברס והיא כנראה מהלחץ דפקה מכת גז ונכנסה בכל האוטו... לשאלת ביהמ"ש כשהייתה המכה הראשונה הנתבע כבר התחיל לצאת אל הכביש כמה סנטימטרים והייתה מכה קטנה ממש. הוא בא לצאת ונעצר כשהוא קלט אותה ואז הייתה המכה, הוא בא לחזור רברס והיא כנראה מהלחץ נתנה גז. אני בטוח שזה מה שקרה". אור גם טען כי היה זה הוא בעצמו שהחזיק בנרגילה.

התובעת הכחישה את גרסת הנתבע ואמרה: "אני לא הייתי יכולה להמשיך לנסוע בכלל כי היה רכב לפני".

מר יהודה ג'נח התייחס לדברי אביו של הנתבע ואמר: "אני אמרתי הכל בסדר, הם בריאים ושלמים, גם הבן שלו וגם אמא שלי, ומבחינת התאונה עצמה הוא פגע באמא שלי ועשה את הנזק. מה שחשוב לי שאמא שלי בסדר זה הכל". מר ג'נח גם אישר את גרסת התובעת לפיה הדלת השמאלית של רכבה התעקמה כך שהיא לא הצליחה לפתחה כדי לצאת מן הרכב והיה עליו לחלצה מתוכו.