ת"ק 24742-03-13 פליישמכר נ' סלקום ישראל בע"מ

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 6/1/14/ בהיעדר המבקשת. על פי נימוקי הבקשה, המבקשת שהיא התובעת, לא התייצבה לדיון היות והיו לה משמרות בבית האבות והיא אף מטפלת באביה הזקן המתגורר רחוק.

המשיבה התנגדה לבקשה לביטול פסק הדין. לטענת המשיבה אין כל נימוק ענייני המצדיק את ביטול פסק הדין . לטענתה, המבקשת לא פעלה כאדם אחראי, שכן היה עליה להודיע את המניעה הקיימת מבחינתה להגעה לדיון במועד שנקבע. אולם הנ"ל בחרה שלא לעשות דבר, עד שהתברר לה כי חוייבה בהוצאות משפט.

המשיבה אף ביקשה שככל שבית המשפט ייעתר לבקשה, תיוותר החלטת בית המשפט בכל הנוגע להוצאות המשפט שנפסקו לטובתה, וזאת ללא קשר לתוצאות הדיון.

בהחלטה האם לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, שומה על בית המשפט לבחון אם יש לבטלו מחובת הצדק, ולחילופין אם נכון לבטלו מכוח שיקול דעת בית המשפט. במקרה דנן לא הובאה בפני עילת ביטול מחובת הצדק, שכן המבקשת ידעה על הדיון, היא לא הגישה כל בקשת דחייה ולא הודיעה על העדרותה עקב מחלת אביה או נימוק אחר, אלא עשתה דין לעצמה ולא התייצבה לדיון.

לשם ביטול פסק דין מכח שיקול הדעת הכללי של בית המשפט, יש לבחון את הסיבה לאי ההתייצבות ואת סיכויי הצלחת המבקשת. יצויין כי הגישה המקובלת כלפי בקשת ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינה גמישה, על מנת לאפשר למבקש את בירור התובענה לגופה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובהנמקותיה מזה, ובהתנגדות המשיבה מזה, נראה לי כי כיוון שמדובר בתובעת שלא התייצבה לדיון, ניתן לנקוט בדרך ביניים של מחיקה תחת דחייה.

צודקת המשיבה, כי המבקשת לא הצביעה על כל נימוק סביר אשר בגינו ניתן היה שלא להתייצב לדיון. היותה אשה עובדת ואם לאב מבוגר, היו ידועים לה בטרם הגישה את התביעה ואף בטרם הדיון ולכן היה עליה להגיש בקשה לדחיית הדיון, וזאת לכל הפחות.

אשר על כן, אני קובעת כי פסק הדין מיום 6/1/14 יעמוד בעינו, למעט שינוי אחד: תחת דחיית התובענה, באופן המונע את הגשתה מחדש, תימחק התובענה מחוסר מעש, באופן המאפשר לתובעת המבקשת להגישה מחדש, אם תחפוץ בכך. למותר לציין כי מרוץ ההתיישנות יתחדש עם קבלת החלטה זו.