ת"ק 24619-11-14 זינגר נ' שמרת הזורע (1999)

1.בתאריך 15/10/2008 רכשה התובעת מהנתבעת 6 כסאות עם ריפוד מעור ושילמה תמורתם סך של 6,378 ₪.

2.לטענת התובעת, כעולה מכתב התביעה, "בסמוך לאחר המועד בו סופקו לידיה הכיסאות" הבחינה כי הריפוד התקלף מה שמלמד, לטענתה, כי הריפוד לא היה מעור. היא פנתה אל הנתבעת, טלפונית, בדרישה כי יוחלפו הכיסאות או שתבוטל העסקה, אולם פנייתה נדחתה.

לכן הגישה התובעת את תביעתה שבפניי, בה היא עותרת לחייב את הנתבעת להחליף את הכיסאות הפגומים בכיסאות תקינים, מרופדים בעור, מדגם זהה לכיסאות שרכשה או, לחלופין, להורות על ביטול העיסקה ולחייב את הנתבעת להחזיר לה את הסך של 6,378 ₪, אותו שילמה בעת הרכישה. בנוסף, עותרת התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה פיצוי בסך 4,000 ש"ח "בגין הנזקים הממוניים והלא ממוניים שנגרמו לה", לטענתה.

3.לטענת הנתבעת, כעולה מכתב ההגנה, הכיסאות סופקו לתובעת ב- 24/11/08 "במצב תקין לחלוטין, ללא כל פגם ואו מום", עם ריפוד מעור. לראשונה פנתה התובעת לנתבעת בטענה כי הריפוד של הכיסאות מתקלף רק ב- 28/1/2014, היינו לאחר למעלה מ- 5 שנים מהתאריך בו סופקו לה הכיסאות .

לכן מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות.

4.בישיבת יום 3/3/15 שמעתי את עדויות הצדדים. בתום אותה ישיבה הסכימו הצדדים כי יינתן פס"ד על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א. לחוק בתי המשפט, בהתבסס על כתבי הטענות והדברים שנאמרו על ידי הצדדים באותה ישיבה.

לאחר ששקלתי בעניין, תוך שנתתי את דעתי לכך שאין מחלוקת כי פנייתה הראשונה של התובעת אל הנתבעת בטענה כי הריפוד מתקלף נעשתה בינואר 2014 (בניגוד לנטען בסעיפים 4 ו- 5 לכתב התביעה), כי לא הוכח שהריפוד לא היה מעור, כי לא הוכח שהתקלפות הריפוד נגרמה בשל שימוש בחומרי ניקוי המזיקים לריפוד וכי הנתבעת הייתה מוכנה לפצות את התובעת במתן הנחה של 50% בקניית כסאות חדשים, אני קובע כי אין מקום להורות על ביטול העיסקה והשבת התמורה לתובעת, אולם יש מקום לחייב את הנתבעת לשלם פיצוי לתובעת. בנסיבות המקרה, אני מעריך את הפיצוי בסכום של 2,000 ₪, נכון להיום.

5.אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 2,000 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לאור התוצאה ומאחר שמדובר בפסק דין על דרך הפשרה, כל צד יישא בהוצאותיו.