ת"ק 24328-04-14 זורין נ' להט

לפניי תביעת התובעת להחזר הסכום 1,400 ₪, יתרת חוב מהלוואה בסך 2,800 ₪ שהלוותה לו. התובעת טענה כי הנתבע שילם לה רק תשלום אחד בסך 1,400 ₪, גם זאת באיחור, ואת היתרה לא שילם על אף פניות חוזרות ונישנות.

עוד תבעה התובעת פיצוי בסך 25,000 ₪ בגין עוגמת נפש וטרחה.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה, והתייצב לדיון. הנתבע אישר קבלת ההלוואה לפי ההסכם, שצירפה התובעת, אישר כי שילם את הסך 1,400 ₪ באיחור, וטען כי שילם לתובעת סכום נוסף של 500 ₪ במזומן. את הטעם לאי העמידה בהסכם תלה במצבו הרפואי והכלכלי.

הנתבע העיד את גב' מאג'דה עבדאלחלים, שהעידה כי למדה אצלו אנגלית, כי בחודש פברואר או מרץ 2014 במהלך השיעור קיבל שיחת טלפון ודיבר עם "ריטה", אמר לה שהוא יורד להחזיר לה את הכסף שלה, 500 ₪, ירד ולאחר מכן עלה חזרה.

התובעת העידה בתשובה לשאלתי בעניין טענת הפרעון החלקי כי אינה זוכרת.

שני הצדדים הגישו פירוט שיחות ומסרונים ביניהם, מהן עולה כי התובעת שלחה לנתבע מסרונים בימים 20/3/14, 21/3/14 ו-27/3/14 והתקשרה אל הנתבע מספר פעמים ביום 6/4/14 (תדפיס שיחות, שהוגש ע"י התובעת ביום 4/11/14 לאחר הדיון) התובעת הגישה גם את תוכן המסרונים, המעיד כי היא כינתה את הנתבע במספר הזדמנויות "שקרן", דרשה את כספה ללא ציון סכום, ודרשה החזרת "דיסק און קי" שלה שנמסר לנתבע. הנתבע הגיש תדפיס שיחות ומסרונים לתקופה ארוכה יותר (נ/1) וממנו עלה כי התקשר אל הנתבעת ושלח לה מסרונים רבים בתקופה שמיום 1/12/13 ועד 6/4/14, דבר התואם את המסרונים, שהגישה התובעת ואת עדות שני הצדדים לפיה נהגה התובעת להתקשר אל הנתבע והוא היה מחזיר לה מסרונים, בנוסח קבוע "מצטער, אני עסוק. אתקשר מאוחר יותר" השמור במכשיר הטלפון החכם (פרוטוקול, עמ' 2, שורות 21-22, עדות התובעת, עמ' 3, שורות 13-17, עדות הנתבע). היו גם שיחות באורך כמה דקות, המעיד על שיחה עם תוכן.

לאחר ששמעתי את הצדדים ואת העדה, ובאין מחלוקת על מתן ההלוואה, החזרת הסך 1,400 ₪ וקיומה של יתרת חוב, אני מקבלת את עדות הנתבע והעדה בעניין החזרת סכום נוסף של 500 ₪, אשר התובעת לא הכחישה בפה מלא, ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את יתרת ההלוואה בסך 900 ₪.

איני מוצאת מקום לתת החלטה בעניין החזרת ה"דיסק און קי", שלא נזכר בכתב התביעה. הנתבע אישר שלא החזירו לתובעת וכי אבד ברשותו ונמצא, כי המידע קיים במחשב, והוא יכול להעביר אותו לתובעת. ראוי שיעשה כן, ללא צורך בפסק דין.

הנתבע ישלם לתובעת את אגרת התביעה היחסית לסכום החוב, שהוכח, בסך 50 ₪, והוצאות משפט בסך 250 ₪.