ת"ק 24265-11-13

1.בפני בקשה לביטול פסק דין, שניתן על ידי בתאריך 21.9.14 בו חוייבה המבקשת בהיעדר הגנה והתייצבותה לדיון .

2.בבקשה טוענת המבקשת כי איננה קשורה למקרה נשוא התביעה ולא ידוע לה במה מדובר.

3.מנסיבות הבקשה ונימוקיה לא קמה כל חובה שבדין לבטל את פס"ד משיקולי צדק שכן אין מחלוקת כי המבקשת זומן כדין לישיבה , וחרף זאת לא התייצבה לדיון הקבוע ואף לא הגישה כתב הגנה. זאת ועוד, מעיון בתיק עולה כי המבקשת זומנה ע"י המשיבה במסירה אישית , תוך שנערכו 3 דיונים בבקשה , אליהם לא התייצבה המבקשת.

מכל האמור לעיל , לא מצאתי כל נימוק בבקשה אשר יש בו בכדי להצדיק את מחדל המבקשת ולהקים לו זכות לביטל פס"ד משיקול זה.

4.מכאן , עסקינן בהעדר התייצבות לדיון , לאחר שהמבקת זומן כדין , והביטול המבוקש הינו בתוקף שיקול דעת של בית הדין . במקרה כגון דא , ההלכה הינה ברורה ובחזקת מן המפורסמות , ולפיה על מבקש הביטול להוכיח שני יסודות מצטברים :

א.סיבה טובה למחדלו .

ב.סיכויי הצלחה בתביעה אם יבוטל פסק הדין .

5. לעניין סיכויי ההצלחה בתביעה אם יבוטל פסה"ד - למקרא הבקשה עולה כי המבקשת אינה מעלה כל טענת הגנה וכל שטוענת כי לא ידוע לה במה מדובר.

בבקשה לביטול פס"ד חזרה על המבקשת לפרט את טענותיה ולתמוך בקשתה בתצהיר ואל לה להעלות טענה סתמית בעלמא , ובפרט כאשר בקשה זו הוגשה בשיהוי רב.

מכאן ,המבקשת אף לא מוכיחה כי קיימות לה טענות הגנה כנגד התביעה , ונדמה כי טענה זו נטענת בעלמא.

6.מאחר ואין מחלוקת כי המבקשת קיבלה לידיה את כתב התביעה וזומנה כדין , היה עליה להתכבד ולהגיש כתב הגנה ולהתייצב לדיון הקבוע . המבקשת עשתה דין לעצמה ובחרה לא להגיש כתב הגנה ולא להתייצב לשלושת הדיונים אשר נקבעו לבירור התובענה, ומשכך , אין לה אלא להלין על עצמה.