ת"ק 24261-01-15

1.התובעת הינה הבעלים של דירת פנטהאוז בת 4 חדרים, הנמצאת בנהריה, רח' נחליאלי 12/32 (להלן: "הדירה").

בשנת 2004 או בסמוך לכך השכירה התובעת את הדירה למר יורם בן סימון (להלן: "יורם"). כשנה לאחר מכן הצטרפה הנתבעת, שהיתה באותה תקופה חברתו לחיים של יורם, כדיירת נוספת, יחד עם שתי בנותיה.

השכירות היתה מלכתחילה לתקופה של שנה ומדי שנה הוארכה תקופת השכירות לשנה נוספת. בכל פעם שהשכירות הוארכה, נחתם בין הצדדים חוזה שכירות חדש. מאז שהנתבעת הצטרפה כדיירת נוספת, היתה גם היא צד לחוזי השכירות שנחתמו בין הצדדים.

במהלך שנת 2011 נפרדה הנתבעת מיורם. בעקבות הפרידה עזב יורם את הדירה, והנתבעת נותרה לגור בדירה עם בנותיה. למרות שיורם הפסיק להתגורר בדירה, הוא הותיר בה חפצים השייכים לו.

בתום תקופת השכירות יולי 2010 עד יולי 2011 הוארכה השכירות לתקופה של 11 חודשים נוספים, עד 30/6/12 (להלן: "תקופת השכירות האחרונה") ובקשר לכך נחתם ביום 13/7/11 חוזה שכירות, שהעתקו צורף לכתב התביעה (להלן: "חוזה השכירות"). על פי דרישת התובעת היה גם יורם צד לחוזה השכירות, למרות שכבר לא התגורר בדירה.

בתום תקופת השכירות האחרונה חזרה הדירה לחזקתה של התובעת והחל מ 1/7/12 הושכרה לדיירים אחרים.

2.בתביעה שבפניי עותרת התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה את הסך של 8,694 ₪, כמפורט במסמך שכותרתו "פירוט החוב – עפ"י הצעות מחיר וקבלות שבוצעו בבית נחליאלי 12/32 נהריה", שצורף לכתב התביעה (להלן: "מסמך הפירוט").

ראוי לציין כי ב 26/11/12 הגישה התובעת ללשכת ההוצל"פ בעכו בקשה לביצוע שטר נגד יורם, זאת לאחר שצ'ק בטחון ע"ס 10,000 ₪, שניתן לה בשעתו ע"י יורם, הוצג על ידה לפירעון וחולל. יורם הגיש התנגדות לביצוע שטר. הבקשה נדונה בפני כב' הרשמת (כתוארה אז) דנה עופר, שבהחלטתה מיום 13/2/13 החליטה לתת ליורם רשות להתגונן. בעקבות כך הועבר התיק לבימ"ש השלום עכו ונדון בפני כב' השופט ג'מיל נאסר במסגרת תיק תא"מ

11366-02-13, בו ניתן פס"ד ביום 28/10/14 לפיו חויב יורם לשלם לתובעת סך של 800 ₪ בלבד, מהטעמים שפורטו בפסק הדין.