עוז ואח' נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ

ביום 12.8.2017 התייצבו התובעים כשהם מלווים במשפחתם בטרמינל שדה"ת במינכן, גרמניה, במטרה לשוב ארצה בטיסת "ארקיע" שתוכננה להמריא בשעה 10:10.

התובעים נבדקו ביטחונית, מסרו מזוודותיהם וקיבלו את כרטיסי העלייה למטוס.

עד כאן אין חולק על העובדות.

לטענת התובעים, מאחר ולא אכלו את ארוחת הבוקר, שאלו ונענו על ידי "נציג ארקיע" כי ברגע שיעברו אל עמדת ההמתנה של הנוסעים, לא יהיה באפשרותם לאכול או לשתות, היות שאין אפילו עמדת קפה לרשות הנוסעים.

עוד טוענים התובעים נענו כי ניתן לאכול בטרמינל הסמוך וכי עליהם לחזור בשעה 09:30 שכן רק אז צפוי המטוס האמור לנחות בשדה התעופה.

התובעים הפקידו את כרטיסי העלייה למטוס אצל השומר בשער הטרמינל ועשו דרכים לטרמינל הסמוך. לטענתם, לא נאמר להם דבר על ידי השומר לגבי שעת החזרה.

מה רבה הייתה אכזבתם של התובעים עת, לטענתם, שבו בשעה 09:30 לטרמינל המיועד ומצאו את דלתותיו סגורות ומסוגרות, חשוך "ללא נפש חיה שניתן לתקשר איתה".

כל ניסיונותיהם להגיע אל המטוס עלו בתוהו, לרבות התקשרות למרכז ההזמנות של ארקיע בישראל אשר השיב כי אין כל יכולת ליצור קשר עם גורם בתחנה המקומית.

לבסוף הצליחו התובעים להשיג איש קשר בישראל אשר יצר קשר עם התחנה במינכן שם הובהר לו שהתובעים הורדו מן המטוס נוכח מועד הטיסה הקרוב וכי כבודתם נמצאת בטרמינל.

לטענתם, כחצי שעה לאחר ההמראה הגיע נציג הנתבעת מר עופר עוזרי וזה התנער מאחריות ואמר להם "שהבחור שאמר לנו לחזור ב-09:30, בחור בשם אנדריי, הוא בכלל לא איש ארקיע ושהוא 'יטפל בו' כדבריו".