לשם נ' נופש לאב בע"מ

לפני בקשה לביטול פסק דין עקב אי התייצבות הנתבעת.

כאמור בפסק הדין עצמו, ההזמנה לנתבעת (החלטה מתאריך 2.11.17 בה נאמר כי הדיון יתקיים במועדו אלא אם כן יועבר לפני כן התיק לבית משפט השלום בצפת) נשלחה לנתבעת בדואר רשום והוחזרה בציון "העתיק מקום מגוריו". לא הרי המצאת כתב התביעה, שאז יש לוודא כי הומצא בפועל, כהמצאת מסמך נוסף בתיק - לאחר שהוגש כתב הגנה - כאשר כתבי בית הדין נשלחים לכתובת שמסר הנתבע עצמו. יתכן וקיימת תקלה ברשות הדואר שעל הנתבעת לבדוק אותה, אולם אין דבר זה מהווה בסיס לביטול פסק דין מחמת שיקולים של צדק. הנתבעת טוענת בבקשתה כי לא קבלה את תגובת התובע לבקשתה להעברת דיון. נצא איפוא מההנחה שמהיום שבו הגישה הנתבעת בקשתה להעברת דיון לא קבלה אף החלטה או תגובה בתיק. אם כך הדבר, שומה היה עליה להתייצב לדיון מכח החלטתו המקורית של כב' השופט אורינוב, מיום 23.10.17.

על כן אין לבטל את פסק הדין משיקולי צדק.

למעלה מן הצורך יצויין כי אל לה לנתבעת להלין על התובע אשר אין זה מתפקידו להמציא לה את תגובותיו, ובית המשפט אכן ניסה להמציא לה תגובות אלה יחד עם החלטותיו אך הן הוחזרו כאמור.

הנתבעת אינה מתייחסת בתגובתה לכך שבפסק הדין נאמר כי שומה היה עליה לעקוב אחר תוצאות הבקשה שהגישה ולא לשבת באפס מעשה שאז היה מתברר לה קיומו של הדיון וכל ההחלטות שניתנו בעניין הבקשה שהגישה.

אף כי הנתבעת לא התייחסה בבקשתה לסיכויי הצלחתה, הרי שדבר זה נבדק על ידי. מול האמור בחוזה האחיד ששלחה הנתבעת לתובע ואותו אישר, קיימת הוראה קוגניטיבית (הוראה שלא ניתן להתנות עליה בחוזה בין הצדדים) בחוק הגנת הצרכן ה'תשמ"א-1981 – לפיהן ניתן לבטל הזמנה של חופשה (מכל סבה שהיא, אף "מומצאת") עד 7 ימים, שאינם ימי מנוחה, לפני מועד החופשה. אין מחלוקת בין הצדדים כי ההזמנה בוטלה על ידי התובע בתאריך 16.8.17 והחופשה נועדה להתחיל בתאריך 24.8.17, 8 ימים לאחר מכן - הכוללים בתוכם את יום שבת.

על פי סעיף 18 (א) לפקודת סדרי שלטון ומשפט תש"ח-1948 - "שבת ומועדי ישראל – שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות – הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל"..

אין מדובר בפקודה זו על "ימי עסקים" ואין הפקודה קובעת כי קיימים בשבוע 5 ימי עסקים בלבד.

על כן מקריאת כתבי הטענות של הצדדים עולה כי סיכויי הגנתה של הנתבעת הינם קלושים אף כי במידה ויתקיים דיון יקשיב בית המשפט לטענות הנתבעת בנפש חפצה.

לאור זאת ועל מנת ליתן לנתבעת את יומה בבית המשפט יבוטל פסק הדין כנגד תשלום הוצאותיו של התובע בגין התייצבותו לדיון בסך 500 ₪ והפקדת סך של 2,900 ₪ בקופת בית המשפט תוך 30 יום מהיום.

לאחר ההפקדה והתשלום כאמור (התובע יעדכן את בית המשפט כשקבל את התשלום) יקבע דיון נוסף.

אם לא יבוצעו ההפקדה והתשלום יעמוד פסק הדין על כנו ללא צו נוסף להוצאות.

קובעת תז"פ לתאריך 18.2.18.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ח, 16 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.