דהן נ' אלקובי

1.התובע הגיש תביעה קטנה כנגד הנתבע ע"ס 5,000 ₪.

2.הנתבע הינו בעלים של כלל זכויות בדירה בקריית ים (להלן: "הדירה").

3.הנתבע פרסם את הדירה למטרת שכירות באתר יד 2.

4.התובע טען בתביעתו ובעדותו, כי הובא לידיעתו על רצון הנתבע להשכיר את דירתו מאתר יד 2, וכי הוא וחברו ביקרו בדירה ולאחר מכן הוא וחברתו ביקרו בה בשנית ומצאה חן בעיניהם. לטענת התובע ביום 17/9/15 סוכם בינו לבין הנתבע שהוא ישכור את הדירה תמורת סך 3,200 ₪ לחודש בתוספת 176 ₪ עבור ארנונה דו חודשית ואף שילם לנתבע סך 500 ₪ במזומן כמקדמה וסוכם שהסכם השכירות ייערך ע"י עורך דין מטעם הנתבע.

התובע טען כי בתאריך 20/9/15 הנתבע התקשר אליו והודיעו שהוא אינו מעוניין להשכיר לו את הדירה מאחר וקיבל הצעה גבוה בסך 300 ₪ מהסכום שסוכם ביניהם והציע להחזיר לו את סכום המקדמה.

לטענת התובע נערך בינו לבין הנתבע הסכם בעל פה בלחיצת יד שמחייב את הנתבע.

5.התובע טען כי הפרת ההסכם ע"י הנתבע גרמה לו נזקים רבים וכי הוא סיכם עם הנגר שיבקר בדירה ביום 20/9/15 ונאלץ לבטל זאת, וכי בסופו של דבר נאלץ לשכור דירה בקרבת הדירה בעלות יותר גבוה וכי חברתו לא יכלה להתחיל את עבודתה במועד והדבר גרם לו לעוגמת נפש.

6.הנתבע טען בכתב ההגנה כי הוא מודיע לתובע שאין ברצונו להשכיר לו את הדירה במחיר של 3,200 ₪ ועל אף סירובו התובע לא הרפה מניסיונות השכנוע והפעיל עליו מסע לחצים כבד כדי שיסכים להשכיר לו את הדירה וכי ביום 17/9/15 התובע הגיע לדירת הנתבע תוך שהוא מציין בפניו כי הוא שוחח עם אמו של הנתבע וכי הבין ממנה שהנתבע מסכים להשכיר לתובע את הדירה בתמורה הנ"ל וכי סוכם עמה שהתובע ישאיר בדירה 500 ₪ והנתבע הדגיש בפני התובע שאינו מסכים לכך ועל אף זאת התובע השאיר בדירה סך של 500 ₪ והלך לדרכו, ללא כל הסכם לא בכתב ולא בעל פה ועל אף סירובו של הנתבע להשכרת הדירה.

7.הנתבע הוסיף וטען כי בים 20/9/15 הוא התקשר לתובע והודיע לו שאין בכוונתו להשכיר לו את הדירה וכי סך של 500 ₪ עומד לרשותו והתובע סירב והודיע לנתבע שיפגשו בבית המשפט.

8.התובע השמיע לנתבע ולבית משפט הקלטה מיום 20/9/15 לשיחה שהתנהלה בינו לבין הנתבע.