ת"ק 23670-02-15

בשנת 2014 נגרמו נזקים לדירתו של התובע עקב חדירת מים מהדירה שנמצאת מעל דירתו. התובע הגיש תביעה נגד בעלת הדירה מעליו ולצורך הדיון סבר שמן המוטב שיהיה מצויד בחוות דעת מומחה. לצורך מתן חוות דעת, התובע פנה לנתבע 1 אשר בתורו הפנה אותו לנתבע 2 אשר נתן את חוות דעתו ב-8.8.14 תמורת 1,300 ₪. יצוין שבעת שנתן את חוות הדעת, לא הייתה לתובע או לנתבע 2 גישה לדירה מעל דירת התובע משום שהדירה לא הייתה מאוכלסת. בחוות דעת קבע הנתבע כי מקור חדירת הנוזלים בצנרת פגומה.

הדיון של התובע כנגד שכנו היה קבוע לבית המשפט ביום 2.2.15. יומיים לפני הדיון, הייתה לתובע הזדמנות לבקר בדירת השכנה והתברר לו שהאינסטלציה המקורית מנותקת מאז 2009 והזנת המים הינה עילית. לכן מסקנתו הייתה שהמים חלחלו בגלל איטום לקוי ולא כתוצאה מצנרת פגומה. התובע בעת הביקור בדירה מעליו דאג לצלם את האמבטיה.

מסקנתו של התובע הייתה שנפלה טעות בחוות דעתו של נתבע 2. לכן הוא שלח את הצילומים והערותיו לנתבע 2 על מנת לקבל תגובתו. אך הנתבע 2 לא השיב.

כתוצאה מכך, התובע נפגש עם נתבע 2 ביום הדיון 2.2.15 מחוץ לבית המשפט. תוך כדי שיחה עם הנתבע 2, התברר לתובע שהנתבע 2 איתן בדעתו שהמים מחלחלים מצנרת פגומה וזאת על אף הגילויים של התובע. נתבע 2 דחה את כל טענות התובע ועמד על דעתו כפי שמפורטת בחוות הדעת.

בנסיבות אלו התובע הגיע למסקנה שעדותו של הנתבע במהלך הדיון איננה אמינה ולא תמלא את יעודה ואף עלולה לפגוע בסיכויי התובע להצליח בתביעתו ולכן בקש מהנתבע 2 שלא יעיד. משום שכך, התובע אף החליט להתפשר בתביעה וכתוצאה מכך קיבל לידו 3,000 ₪ במקום הסכום של 6,900 ₪ אותו תבע בתביעתו.

על סמך האירועים האמורים, התובע בתיק זה עותר לסכום של 6,085 ₪ בטענה שהנתבע מס' 1 מינה אדם שלא מתאים להיות מומחה ושמדובר בחוות דעת שניתנה ברשלנות ובחוסר מקצועיות.

לכן התובע עותר לסכומים הבאים:

1.החזר סכום ששילם בגין חוות הדעת 1,300 ₪.

2.שכר העדות ששילם התובע לנתבע 2 בגין התייצבותו לדיון 885 ₪.

3.ההפרש בין הסכום שקיבל התובע במסגרת הפשרה לבין הסכום שהיה אמור לקבל לו היה מצליח בתביעתו 3,900 ₪.