ת"ק 23567-06-14 עורקבי ואח' נ' בולנדי ואח'

התובע שכר דירה מהנתבע. התובע תובע להשיב לו שכר דירה שנגבה ביתר עקב לחץ שהופעל עליו מצד הנתבע, דמי תשלום חשבונות שנגבו ביתר עקב לחץ שהופעל עליו מצד הנתבע, וכן פיצוי בגין הוצאות שהוציא על מנת לתקן את מערכת החשמל במושכר, עקב נזקים שנגרמו לה בסופה.

הצדדים חתמו על זיכרון דברים להשכרת הדירה למשך שנתיים בתשלום של 2,000 ₪ לחודש שכר דירה. על פי הנטען על ידי התובע, ביום שבו הגיע עם ציודו האישי והריהוט על מנת להיכנס לדירה, אילץ אותו הנתבע לחתום על חוזה בו מסכים להעלאת שכר הדירה לסך של 2,100 ₪ לחודש, תחת הסכום שנקבע בזכרון הדברים. התובע טוען, כי נאלץ לחתום על החוזה שכן לא היה לו איפה לגור.

בנוסף, מלכתחילה הוסכם בין הצדדים כי התובע ישלם סך של 100 ₪ בחודש עבור חשבונות המים, הארנונה והגז, וכן ישלם את הוצאות החשמל על פי קריאת המונה.

התובע טוען, כי בשלב מסוים במהלך תקופת השכירות אילץ אותו הנתבע להסכים להעלאת התשלום החודשי בגין החשבונות השונים, למעט חשבון החשמל, ל- 280 ₪ לחודש, וזאת תחת איום שאם לא יסכים לעשות כן, יפנה אותו הנתבע מן הדירה.

הנתבע מודה כי בזכרון הדברים הוסכם ששכר הדירה יעמוד על 2000 ₪ לחודש, ואולם הדבר נבע מכך שזכרון הדברים התייחס לתקופת שכירות של שנתיים. לטענת הנתבע, משביקש התובע לקצר את תקופת השכירות לשנה בלבד, הוא הסכים לכך בכפוף להעלאת גובה השכירות ל- 2,100 ₪ בחודש, ועל פי הנטען גם התובע הסכים.

אשר להעלאת דמי התשלום בגין החשבונות השוטפים טען הנתבע כי במהלך תקופת השכירות התובע נהג להביא לדירה אנשים רבים בכל שעות היום והלילה, שהרעישו והטרידו את מנוחתם של בעלי הדירה, אשר מתגוררים מעליה, וגרם להם מבוכה רבה בקרב שכניהם. בשל כך ביקש הנתבע לסיים את החוזה עם התובע כמתאפשר על פי סעיף 14 לחוזה, ואולם על פי הנטען, התובע ביקש להמשיך את החוזה תוך התחייבות לשלם על הצריכה העודפת בגין נוכחות אנשים רבים בדירה תוספת של 180 ₪ מדי חודש.

הנתבע הגיש תביעה שכנגד נגד התובע על סך 3,595 ₪ בשל נזקים שגרם, על פי הנטען התובע/ הנתבע שכנגד, ובהם אי סיוד הדירה עם עזיבתה כמתחייב מהחוזה, הוצאות בגין פינוי חפצים שהשאיר התובע/ הנתבע שכנגד בדירה, וכן בגין חשבונות חשמל מים וגז שלא שולמו בחודשים ינואר- מרץ 2014 בסך של 1,070 ₪.

דיון

התביעה

לאחר ששמעתי את הצדדים ואת העד מר אלי פרץ שהעידו בפני, אני דוחה את התביעה בכל הנוגע לגובה תשלומי שכר הדירה ותשלומי החשבונות השוטפים;

אני מקבלת את טענת הנתבע בהקשר זה, לפיה משביקש התובע לשנות את משך השכירות ולקצרה לשנה, הייתה הסכמה של הצדדים לגלם את קיצור משך השכירות במחיר שכר הדירה.

אינני מקבלת את טענת התובע, לפיה הוא נאלץ להסכים להעלאת דמי השכירות שכן בשעה שהועלתה הדרישה להעלאת דמי השכירות הוא המתין עם המשאית ובה ציוד הדירה בפתח הבית ולא היה לו לאן ללכת. החוזה בין הצדדים נחתם ביום 15.2.13 ותקופת השכירות הייתה אמורה להתחיל ביום 1.4.13. שני הצדדים העידו בפני, כי התובע נכנס לדירה כשבועיים לפני מועד תחילת החוזה, בעקבות התחשבנות שערך עם הדייר קודם. משמע- התובע נכנס לדירה באמצע חודש מרץ 2013, בעוד שחוזה השכירות נחתם חודש לפני כן, ומכל מקום לא בשעה שהתובע עומד עם חפציו בפתח הדירה.