סמרה נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת ע"ס של 12,940 ₪, עבור הוצאות ועוגמת נפש שנגרמו לו כתוצאה מאי קבלת רכב אותו שכר מהנתבעת, באיטליה.

בדיון שהתקיים ביום 26/3/18, אפשרתי לנתבעת להציג מסמכים נוספים מטעמה, התומכים בטענתה כי הרכב לא סופק לתובע היות ואיחר להגיע לסניף לצורך קבלת הרכב. הנתבעת צרפה מכתב מאת הסניף, ובאותו יום ניתנה החלטה כי אין במכתב זה כדי לסייע למחלוקת. בתשובה הודיעה הנתבעת כי אין לה מסמכים נוספים להציג.

דיון והכרעה:

1. לאחר ששמעתי את התובע ואת נציג הנתבעת ועיינתי בכתבי הטענות, מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

2. התובע הזמין מהנתבעת רכב בן 7 מקומות, עוד בארץ וכשלושה חודשים קודם נסיעת משפחתו לאיטליה , ושילם עבור הרכב קודם לנסיעה. כאשר הגיע לתחנת איסוף הרכב, התברר כי אין בידי הסניף את ההזמנה , זאת לאחר שנשלח הלוך ושוב בין חברות השכרת הרכב השונות בתחנת האיסוף. התובע אף שוחח עם נציגי הנתבעת בארץ אולם בסופו של דבר, הרכב המוזמן לא היה בנמצא והתובע התבקש לגשת לשדה התעופה לקבל רכב אחר. התובע סרב, הן משום שהרכב שהוצע לו שם היה גדול יותר והן לאור חוסר הנוחיות בנסיעה באוטובוס לשדה התעופה, עם כל הנוסעים וכל המזוודות וביקש כי חברת ההשכרה תדאג כי הרכב יגיע לסניף בו הוא נמצא. משהנציגים בתחנת האיסוף סרבו לכך, שכר התובע רכב בחברה אחרת , בעלות גבוהה יותר , רכב שהיה קטן יותר מהרכב המקורי שהוזמן על ידו מלכתחילה, מהנתבעת, כך לטענת התובע.

3. התובע תובע למעשה סך של 700 ₪ עבור ההפרש הכספי אותו שילם לחברת השכרה אחרת, ממנה נאלץ לשכור את הרכב משלא קיבל את הרכב אותו שכר מהנתבעת. בנוסף תובע התובע עבור עוגמת הנפש שנגרמה למשתתפי הטיול היות ועקב הזמן הרבה שבזבזו בסניף הנתבעת באיטליה, נאלצו לותר על יעד אחד בו תכננו להיות ובנוסף בילו את שאר השבוע באוטו צפוף יותר מזה שהיו אמורים לקבל מהנתבעת.

4. הנתבעת טענה כי היא מתווכת בלבד , בין התובע לבין חברת ההשכרה בחו"ל ולכן אינה אחראית לאשר ארע. עוד טענה הנתבעת במכתב תשובה לתובע כי איסוף הרכב היה אמור להיעשות בשעה 08.00 ואילו התובע הגיע רק בשעה 10.30 . בכתב ההגנה נטען כי מדובר באיחור בן 4 שעות ולכן מדובר בהעדר הגעה של התובע וחברת ההשכרה אינה מחויבת לשמור עבורו את הרכב. הנתבעת זיכתה את התובע בתשלום אותו שילם לה וסירבה לפצותו פיצוי נוסף.

5. אינני מקבלת את טענת הנתבעת כי הינה מתווכת בלבד. ההתקשרות בוצעה בין התובע לבין הנתבעת, התובע שילם את התשלום ישירות לנתבעת, ביצע את ההזמנה דרכה, קיבל ממנה חשבונית עסקה , קבלה ואת פרטי ההזמנה. על גבי תנאי ההזמנה אף נרשם כי הנתבעת בעצמה היא זו שרשאית לשנות את המחיר ואת תנאי ההזמנה ואם זאת לא מלמד על כי ההתקשרות היא בינה לבין התובע, לא ברור מה יכול ללמד אחרת.

6. גם דין טענת הנתבעת כי אי אספקת הרכב הינה באשמת התובע, להידחות. טענת התובע היתה כי כאשר הגיע לסניף, לא נאמר לו כי איחר ולכן אינו זכאי לקבל את הרכב, אלא כי ההזמנה כלל לא הגיעה לידי הסניף ולכן לא חיכה לו הרכב המוזמן, לא בשעה 08.00 ולא בכל שעה אחרת. גם כאשר אפשרתי לנציג הנתבעת להגיש מסמכים לתיק, מהם ניתן ללמוד כי ההזמנה מהנתבע לסניף בוצעה, וכי נכון לשעה 08.00 הרכב המוזמן המתין בסניף, לא הומצאו המסמכים הנדרשים וכל אשר הומצא הינו מכתב לא ברור שאין בו כדי ללמד דבר כי אי אספקת הרכב בוצעה עקב מחדלו של התובע. יוער כי התנהלותה של הנתבעת אינה מקובלת. לא די בכך כי במכתבה טענה כי מדובר באיחור של שעתיים וחצי ואילו בכתב ההגנה הגזימה וטענה כי מדובר בארבע שעות , ולא די בכך כי צורפו מסמכי התכתבות פנימיים בין הנתבע לבין הסניף מהם עלה כי לצרכי זיכוי נרשם כי מדובר ב" no show"" של התובע, כשבפועל, עובדתית, הגיע התובע באיחור והדבר כלל לא צוין, הרי שהנתבעת המשיכה בקו הטענה כי אי האספקה נבעה מאיחור התובע ולא הביאה כל ראיה הסותרת את הטענה כי ההזמנה בפועל כלל לא בוצעה והסניף כלל לא קיבל את הוואצ'ר של הזמנת הרכב. על הנתבעת היה לקחת אחריות עקב אי הזמנת הרכב בפועל, או עקב חוסר התיאום בינה לבין הסניף באיטליה ולדאוג לכך כי התובע לא יאלץ לחפש רכב אחר ואף לא להיות מטורטר עם כל משפחתו ולהגיע לשדה התעופה על מנת לקבל רכב אחר. משאי אספקת הרכב נבעה ממחדלה של הנתבעת, או מי מטעמה, היה על הנתבעת לעשות ככל שביכולתה על מנת שהתובע יקבל את הרכב שהוזמן, גם אם מדובר על הבאתו ממקום אחר ואף על שכירת רכב דומה מחברת השכרת רכב אחרת.