מרדכי לווינסון נ' מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ

מבוא:

1.לפניי תביעה כספית-חוזית, על סך 31,800 ₪, במסגרתה עותר התובע לשפותו בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים שנגרמו לו בעקבות גניבת רכבו מכוח זכאותו לקבלת תגמולי ביטוח בהתאם לחוזה הביטוח שנכרת בין הצדדים לאחר שזו דחתה את תביעתו.

פרשת התביעה:

2.התובע היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה הבעלים של רכב מדגם רנו "מגאן" מ.ר. 10-207-14 (להלן: "הרכב"). הנתבעת הייתה המבטחת של רכב התובע לתקופה מיום 01.03.2014 ועד 28.02.2015 מכוח פוליסת ביטוח מקיף שמספרה 02-33-013963-14-6.

3.בתאריך 08.05.2014, במועד שאינו ידוע לתובע במדויק, נגנב הרכב על-ידי אלמונים, עת חנה בשולי כביש בסמוך לבית הוריו, ברח' ראובן 137 בשכונת רמות בירושלים. עם גילוי הגניבה על-ידי התובע, יום לאחר מכן, דיווח הוא טלפונית הן למשטרת ישראל והן לחברת הביטוח אודות אירוע הגניבה. בהמשך, ולאור הנחיות שקיבל מהמשטרה, הגיש התובע תלונה על הגניבה אך התיק נסגר מהטעם של "עבריין לא נודע". אישור התלונה שהוגשה במשטרה צורף לכתב התביעה. התובע מציין, כי ברכב נעשה שימוש באופן קבוע על-ידי חברתו לחיים, גב' שמחה כהן (להלן: "גב' כהן"), ומשכך, ערך בירור אף עימה בקשר להיעלמותו של כלי הרכב.

4.בתגובה להודעה על מקרה הגניבה, מינתה חברת הביטוח חוקר מטעמה לבחינת אשר אירע. התובע מבהיר, כי עשה ככל שניתן על-מנת להקטין את הנזק ועל מנת לזרז את ההליכים ולסייע בקביעת הערכת והיקף הנזק שנגרם עקב הגניבה, לרבות שיתוף פעולה באופן מלא עם חוקרי ונציגי המבטחת. דא עקא, שבתאריך 16.6.2014 הודיעה הנתבעת לתובע, כי לאור ממצאי החקירה שניהלה הרי שהיא דוחה את התביעה לתשלום תגמולי ביטוח, וזאת לאור הפרת סעיפים 22-24 לחוק חוזה הביטוח. התובע צירף לתביעתו את מכתב הדחייה. בתגובה ביקש התובע לקבל את דוח החוקר מטעם הנתבעת, אך זו סירבה לבקשתו בטענה, כי הדוח הינו מסמך פנימי שלא ניתן להעבירו. כן סירבה הנתבעת לחזור בה מעמדתה זו. התובע צירף תיעוד התכתבויותיו עם הנתבעת כראיה לתביעתו.

5.לטענת התובע, יש לחייב את הנתבעת לשלם לו תגמולי ביטוח מכוח חוזה הביטוח, כיוון שבכל הזמנים הרלוונטיים לתביעתו הייתה היא המבטחת של הרכב בפוליסת ביטוח מקיף המכסה, בין היתר, מקרי גניבה עם קרות מקרה הביטוח. כן טוען התובע, כי העובדה שהתקין ברכבו את כל אמצעי המיגון הנדרשים על-פי הפוליסה והעובדה ששיתף פעולה באופן מלא עם חקירת הנתבעת, מהווים תימוך לטענתו. לכן, עותר הוא לתשלום מלוא תגמולי הביטוח בגין מקרה הגניבה. התובע קובל על התנהלות הנתבעת מולו – לטענתו מדובר בהתנהלות שאינה תמת לב ואף בבחינת ניסיון לעשיית עושר ולא במשפט – ומלין על כך שהנתבעת הפרה את הוראת סעיף 27 לחוק חוזה הביטוח לעניין תשלום התגמולים במועד.

6.נוסף על תביעתו לחייב את הנתבעת בסך הנזק הביטוחי והכספי שנגרם לו לטענתו, עותר התובע לחייב את הנתבעת לפצותו בגין הפרתה את תנאי הפוליסה, ובסך הכל מבקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 31,800 ₪ המורכב ממחיר הרכב על-פי מחירון "לוי יצחק" אשר תדפיס ממנו צירף לתביעתו וכן, עותר הוא לפסוק לו נזק לא ממוני בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו בסך 7,000 ₪ וכן, לפסוק לו הוצאות בגין הצורך לקבלת סיוע משפטי.

פרשת ההגנה: