ת"ק 23255-10-13 חסון נ' ח'טיב

1)הנתבע הינו קבלן לעבודות איטום.

בתחילת חודש אוקטובר 2012 הזמין התובע מהנתבע ביצוע עבודות איטום, כמפורט

בהסכם שנחתם בין הצדדים ביום 2/10/12 (מוצג נ/1).

2)לטענת התובע, הנתבע ביצע רק חלק מהעבודות אותן התחייב לבצע והעבודות שביצע "היו לקויות ופגומות ובלתי ניתנות לתיקון".

עוד טוען התובע, כי הנתבע "לא עמד בלוח הזמנים ולא רצה לתקן ולהמשיך בעבודתו".

לכן הגיש התובע את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבע לפצותו בגין הנזקים וההוצאות שנגרמו לו, לטענתו, כמפורט בכתב התביעה.

ראוי לציין כי בכתב התביעה המקורי עתר התובע לחייב את הנתבע לפצותו בסכום של 24,000 ₪, אולם בהמשך הגיש כתב תביעה מתוקן (באישור ביהמ"ש), בו עתר לחייב את הנתבע לפצותו בסכום של 29,400 ₪.

3) לטענת הנתבע, אחרי שהוא ביצע את העבודות אותן הזמין התובע, המפקח על העבודות מטעם התובע (להלן: "המפקח") "פסל את העבודה" ומסר לו מסמך (מוצג נ/3), בו פירט מה על הנתבע לבצע. מאחר שבמסמך נ/3 פורטו עבודות שלא נכללו בהזמנה ולא פורטו בהסכם נ/1 (להלן: "העבודות הנוספות"), הוא אמר לתובע שעליו לשלם תוספת תשלום עבור ביצוע העבודות הנוספות, או שהנתבע יפסיק את העבודה, ובתגובה בחר התובע לקחת קבלן איטום אחר.

4)מהעדויות ושאר הראיות שהובאו בפניי עולות העובדות כדלקמן, שלגביהן אין בעצם מחלוקת בין הצדדים:

א)עפ"י ההסכם נ/1 היה התובע אמור לשלם לנתבע עבור ביצוע כל העבודות שפורטו בהסכם סכום כולל של 16,500 ₪. בפועל שולמה לנתבע מקדמה בסך של 8,000 ₪ ואת היתרה היה אמור התובע לשלם לו לאחר סיום עבודות האיטום.

ב)בעקבות חילוקי דעות שהתגלו בין הצדדים באשר לתיקונים ולעבודות שיש לבצע, לא השלים הנתבע את העבודות ואמר לתובע "תמצא קבלן אחר" (ראה עמ' 3, שורה 24 לתמליל מוצג ת/1).