ת"ק 23252-09-16 בן שושן ואח' נ' ישר ואח'

1.לפניי תביעה ותביעה שכנגד שבסיסם טענות הצדדים הנוגעות לתקופה בת 3 חודשים בה התגוררה התובעת ביחידת דיור שבבעלות הנתבע במושב לימן (להלן: "יחידת הדיור").

הסעדים הנתבעים

2.את כתב התביעה העמידה התובעת - הנתבעת שכנגד ( להלן תקרא: "התובעת") על סך של

25,000 ₪, במסגרתו עתרה לחייב את הנתבע לשלם לה בגין 3 חודשים בהם עבדה במשתלה שבבעלות משפחת הנתבע – סך של 3,500 ₪; לשלם לה בגין 3 חודשים בהם עבדה במזכירות המושב – 1,000 ₪; להשיב לה סכום של 3,500 ₪ ששילמה עבור שכירות יחידת הדיור.

עוד עתרה התובעת לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש והתעללות שנהג כלפיה, אותו העמידה על סך של 8,000 ₪.

3.את כתב התביעה שכנגד העמיד הנתבע - התובע שכנגד ( להלן יקרא: "הנתבע") על סך של 5,000 ₪, במסגרתו עתר לחייב את התובעת לשלם לו את יתרת חובה בגין שכירות הנכס, לאחר ששילמה כנטען סך של 2,500 ₪ תחת סך של 7,500 ₪ שהייתה צריכה לשלם על בסיס חישוב של 2,500 ₪ לחודש שכירות.

טענות הצדדים

4.בכתבי טענותיהם הכחישו הצדדים זה את טענותיו של זה ופירטו בהרחבה אודות מערכת היחסים שהייתה ביניהם.

ייאמר כבר כעת כי למקרא כתבי הטענות, ובוודאי שלמשמע עדויות הצדדים - מדובר במערכת יחסים רווית אמוציות והאשמות הדדיות אשר הותירה רשמים בלתי חיוביים, בלשון המעטה, על הצדדים.

5.התובעת טענה כי הנתבע התעלל בה, ניצל אותה, השפיל אותה ודרש ממנה לשלם לו את סכומי הכסף שהרוויחה בעבודתה בצרכנייה במושב ובמזכירות, כמו גם שלא שילם עבור עבודתה במשתלה שבבעלות משפחתו.