ת"ק 23232-03-16 מלס נ' פלאפון תקשורת בע"מ

בפני תביעה בסך 33,429 ₪, שהגיש התובע נגד הנתבעת, שעיקרה דן בנזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב הליכי הוצאה לפועל בהם נקטה נגדו הנתבעת במסגרת תיק שנפתח לביצוע תביעה בשל חוב.

בקליפת אגוז: התובע היה לקוח של הנתבעת והתקשר בהסכם לפיו הועמדו לרשותו 3 קווי טלפון סלולרי, בהם עשו שימוש בני משפחתו. לימים, הוחלף אמצעי התשלום, ואחותו של התובע החלה לשאת בתשלומים, עד שחדלה מכך לאחר מספר חודשים. ביני לביני, רכשו בני משפחתו של התובע מאת הנתבעת 3 מכשירי "טאבלט" – לטענת התובע, זאת ללא ידיעתו. משחדלו התשלומים, הגישה הנתבעת תביעה להוצאה לפועל נגד התובע, בגין יתרת החוב (שכללה בעיקר את יתרת התמורה עבור המכשירים). הצדדים חלוקים באשר לאופן מסירת האזהרה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל, אולם לענייננו נתמקד בטענות התובע, לפיהן לא ידע אודות החוב, ואודות פתיחת תיק ההוצאה לפועל, עד שבאמצע יולי 2015 מצא את חשבון הבנק שלו מעוקל.

בירורים קדחתניים העלו כי מדובר בחוב לנתבעת, ולאחר שהסתייע בחברים גייס את סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל ושילמו. תיק ההוצאה לפועל נסגר. כשעמד לרשותו מעט יותר פנאי, מספר חודשים לאחר מכן, ריכז את כל המסמכים הרלבנטיים, והגיש תביעה זו, בו הוא עותר לחייב את הנתבעת בהחזר אותו חלק מהתשלום ששילם בתיק ההוצאה לפועל, ושאינו נובע מקרן החוב (כ-3000 ₪), וכן פיצוי עבור פגיעה בשמו הטוב (15,000 ₪) ועבור פגיעה בפרטיותו (15,000 ₪).

הנתבעת, מצדה, הגישה כתב הגנה ובו טענה יחידה – קיום מעשה בית דין, נוכח אי-הגשת התנגדות בתיק ההוצאה לפועל.

בדיון שהתקיים בפני נעשה מאמץ להביא את הצדדים לידי הסכמה, אך המאמץ כשל, ואין מנוס אלא להכריע בתביעה.

לאחר בחינת השתלשלות העניינים, כאמור לעיל, אני סבור שהדין עם הנתבעת, וכי דין התביעה להידחות, מחמת מעשה בית דין.

פסק-הדין המנחה בענייננו הוא עניין רע"א 2237/06 בנק הפועלים נ. ויינשטיין, שם נקבע, כי כאשר מוגשת תביעה (לפי סדר דין מקוצר), והנתבע אינו מגיש בקשת רשות להתגונן, הרי שהוא מנוע בהתדיינות מאוחרת מלהעלות טענות שהיה יכול להעלות בהתדיינות הראשונה.

הדברים האלה נכונים, עקרונית, גם בהגשת תביעות להוצאה לפועל, לגביהם נקבע כי החייב (הנתבע) רשאי להגיש התנגדות, אשר בית המשפט ידון בה כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן מפני תביעה שהוגשה לפי סדר דין מקוצר. כך קבע, בין היתר, בית המשפט המחוזי בירושלים בבר"ע 1014/09 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ. בטיטו, במקרה בו הגיש החייב שם התנגדות, אך הגישה באיחור, בלא בקשה נלווית המתייחסת למועד, ועל כן זו נמחקה בלא שנדונה כלל. גם שם קבע בית המשפט "משניתנה למשיב הזדמנות להתגונן בגדרי התביעה לסכום קצוב שהתנהלה בהוצאה לפועל, הוא היה יכול להגיש התנגדות במועד או להגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, אך משבחר לא לממש את זכויותיו הדיוניות באותו הליך... יש לדחות על הסף את תביעתו".

לא מיותר להדגיש, כי גם במקרה ההוא, כפי שמשתמע מפסק-הדין, לא היתה ראיה ברורה כי החייב קיבל את האזהרה, ובית המשפט הסתמך, בין היתר, על כך שידע על אודות התביעה במועד מסוים.