ת"ק 2301-11-14 רגולנט-לוי נ' שרקי

לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 8.5.14 בירושלים.

1. במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היתה התובעת הבעלים של רכב מ.ר. 5782866 (להלן: "רכב התובעת").

2. הנתבע היה במועדים הרלבנטיים הנהג ברכב מ.ר. 2309369 (להלן: "רכב הנתבע").

3. מוסכם בין הצדדים כי ביום 8.5.14 אירעה התנגשות בין צדו הימני אחורי של רכב התובעת לבין צדו הקדמי של רכב הנתבע. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות והקשר הסיבתי בין הנזקים לתאונה.

4. גרסת התובעת הינה כי ביום 8.5.14 נהגה התובעת ברכבה ברח' פיר קניג בירושלים לכיוון המושבה הגרמנית. רכב הנתבע עמד בקצה החניה שמעבר לכיכר, בצד ימין. לפתע החל הנתבע ביציאה מן החניה ופגע בצדו האחורי ימני של רכב התובעת. התובעת עצרה את רכבה, אך הנתבע נמלט ממקום התאונה והתובעת נאלצה לפנות למשטרה על מנת לקבל את פרטיו.

5. גרסת הנתבע לאופן התרחשות התאונה היא שונה. לגרסתו, ביקש לצאת מחניון עפר ברח' פייר קניג בירושלים. מאחר והיתה תנועה בכביש, עמד הנתבע ביציאה מהחניון והמתין שהדרך תהיה פנויה. בעודו עומד כאשר חזית רכבו בולטת מחוץ לחניון, הגיעה התובעת ותוך כדי נסיעתה העיפה את לוחית הרישוי של רכבו. הנתבע יצא מרכבו, הרים את לוחית הרישוי וניגש לתובעת, ואולם התובעת המשיכה בנסיעתה. הנתבע חזר לרכבו ובהמשך התקין את לוחית הרישוי במקומה. בחלוף חודשיים, פנתה התובעת לנתבע וטענה כי פגע ברכבה.

6. הנתבע טוען כי לא ייתכן כי רכבה של התובעת נפגע כאשר לרכבו לא קרה דבר, ותמוה הוא מדוע התובעת דיווחה למשטרה על התאונה רק בחלוף שבועיים ויצרה קשר עם הנתבע רק בחלוף למעלה מחודשיים. עוד טוען הנתבע, כי תמונות הנזק ברכב התובעת צולמו בחלוף שלושה חודשים לאחר התאונה, וכי חלוף פרק זמן זה מנתק את הקשר הסיבתי בין האירוע לנזקים הנטענים.

    

   דיון והכרעה