ת"ק 2280-09-15 ינוביץ נ' תחנות דור אלון בע"מ

התובע טוען כי תדלוק רכבו אצל הנתבעת, גם לרכב נזק, בגין עירוב של בנזין בסולר. 

רכב התובע הינו ג'יפ מסוג קרייזלר גרנד צ'ירוקי, המתודלק בסולר.

אין חולק כי התובע תדלק את הרכב בכ-46 ליטר ממשאבת הסולר בתחנת "פרויד", חיפה ביום 8/6/15 בשעה 00:28, (הוצגה חשבונית).

התובע טוען כי מהיום שלמחרת התדלוק ובמשך יומיים נוספים נתקל בקשיים בפעולת מנוע הרכב, פנה למוסך ביום 11/6/15, המוסך איתר את מקור התקלה רק ביום 16/6/15, רוקן את מיכל הדלק, והציג לתובע כי החומר מתלקח, דבר המעיד כי היה בו בנזין, שכן סולר אינו בוער.

התובע שילם למוסך עבור איתור התקלה, פירוק והרכבה, החלפת מסנן וניקוי המערכת 2,465 ₪ (הוצגה חשבונית מוסך), תובע עלות מיכל מלא (85 ליטר), שנשפך, השכרת רכב לחמישה ימים בסך 1,000 ₪ עוגמת נפש ובזבוז זמן בסך 1,500 ₪, סה"כ 5,543 ₪.

הנתבעת מכחישה המצאות בנזין במשאבה, המספקת סולר, וטוענת כי התובע הינו היחיד שהעלה את הטענה. הנתבעת טוענת כי היא מפעילה מערכת בקרה על המשאבות והדלקים המסופקים לתחנה, ואף ערכה בדיקה לבקשת התובע, שתוצאתה תקינה.

הנתבעת מכחישה קשר סיבתי בין התדלוק בתחנה לבין הנזק, שנמצא ברכב התובע, טוענת כי בדיקת המוסך לא היתה מקצועית אלא על סמך ריח בלבד. עוד מפנה הנתבעת לכך שטענת התובע כי רוקן 85 ליטר דלק מהרכב, מעידה כי אין קשר סיבתי דווקא ל-46 ליטר, שמילא אצל הנתבעת במועד נשוא התביעה.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות, אני מחליטה לדחות את התביעה.

התביעה מבוססת על האמור בחשבונית המוסך מיום 17/6/15: "היה במיכל בנזין במקום סולר".