ת"ק 2279-08-15 פוקריביילו נ' יבדוקיה

הנתבעת שכרה את דירתה של התובעת החל משנת 2004. במרבית התקופה לא ערכו הצדדים הסכם שכירות. בשנת 2015 נחתם הסכם שכירות למשך 6 חודשים בלבד, אשר סיומו ביום 30.6.15 . הצדדים ציינו כי הסיבה לכך היא מעבר בנה של התובעת לדירה.

התובעת טוענת כי הנתבעת עזבה את הדירה טרם המועד ולא שילמה את מלוא דמי השכירות (חודשים מאי-יוני וכן 200 ש"ח עבור חודש אפריל). כן טוענת היא שהדירה נותרה מוזנחת ולא מסוידת וכי נותר חוב חשמל ומים. בנוסף נטען שהנתבעת לא השיבה את מפתח הדירה ולכן נאלצה התובעת להזמין מנעולן ולשלם עבור כך 180 ש"ח.

הנתבעת טוענת כי נאלצה לעזוב לפני הזמן בשל מצבה הירוד של הדירה, אשר לא תוקן חרף דרישותיה. ביחס לחוב מים וחשמל טענה כי מדובר בדירה מפוצלת והיא נדרשה לשלם לתובעת על פי חישוב שערכה ולא לרשויות ישירות.

בעת הדיון שבה וטענה הנתבעת כי שילמה את החשבונות שנדרשה על פי חישוב שערכה התובעת. ביחס למפתח טענה שביקשה לתת המפתח אך "לא פתחו לה את הדלת". ביחס לסיבת העזיבה חזרה על טענתה לפיה מדובר היה בדירה במצב ירוד.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים ראיתי לקבל את התביעה באופן חלקי. הנתבעת הייתה מחויבת על פי הסכם השכירות לשלם את דמי השכירות עבור תקופת השכירות. טענתה לפיה מצב הדירה לא אפשר המשך מגורים, לא הוכחה. לאור כך עליה לחוב בדמי השכירות עבור מלוא התקופה, היינו 3,800 ש"ח.

לא ראיתי עילה לחייב את הנתבעת בתשלום עבור סיוד הדירה. הנתבעת התגוררה בדירה 12 שנה. מן הסתם בתקופה זו נגרם בלאי סביר לצבע הקירות. אין בהסכם המכר שבין הצדדים הוראה המחייבת את הנתבעת בסיוד הדירה. משכך, אני דוחה טענה זו.