טיליוב נ' בר-מוחא

לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע מסוג קיה פיקנטו מספר 27-739-52 בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 20.8.15, סמוך לשעה 22:00. נטען כי הנזקים נגרמו על ידי הנתבעת בעת נהיגתה ברכב מסוג פיאט שמספרו מס' 91-572-13.

לטענת התובע: רכבו חנה באלכסון ליד יציאה מחניון שאינו פעיל בשעות בלילה. הנתבעת חנתה לפניו סמוך למחסום של החניון. כשיצא לרכוש דבר מה בקיוסק, ראה כי הנתבעת נסעה לאחור והתנגשה בחזית רכבו. מים החלו לנזול ממנוע רכבו. הצדדים החליפו מספרי טלפון בלבד. לאחר זמן קצר התברר לתובע כי הנזילה נובעת ממתז המים והוא נסע לביתו. שמאי שבדק את הנזקים ברכב, מצא כי הרכב ניזוק גם בחלקו האחורי השמאלי. התובע אישר כי עד לבדיקה לא הבחין שהפנס האחורי שמאלי נדחף פנימה, אך ציין כי הנתבעת נסעה לאחור במהירות גבוהה יחסית ולכן רכבו נדחף לעבר עמוד שהיה בסמוך. בנוסף, ציין כי לא היו נזקים קודמים ברכב ששנת יצורו 2013. התכחשות הנתבעת לנזק שנגרם לחלק האחורי של הרכב נובעת אך מהעובדה שהרכב לא היה מבוטח.

לטענת הנתבעת: הנתבעת מאשרת כי נסעה לאחור ופגעה ברכב התובע, וכן כי לא הבחינה ברכב עובר לנסיעתה לאחור. לטענתה, לא נסעה במהירות שאינה מתאימה לנסיעה לאחור, אך אין היא יודעת מה הייתה מהירות נסיעתה. משפנה אליה התובע לעניין הנזקים, העבירה את הטיפול לאביה.

אביה, מאיר בר מוחא, מסר בעדותו כי יום לאחר הפגיעה התובע שלח לו לבקשתו צילום של הנזק. בצילום ניתן להבחין כי הנזק הנטען הוא בצד הקדמי שמאלי, ולא בצד האחורי של הרכב. לאחר סיום הדיון הוגש מטעם הנתבעת הצילום וכן ההתכתבות שנערכה, לפי הנטען, בין אביה של הנתבעת לבין התובע.

לאחר בחינת כתבי הטענות, העדויות והראיות, החלטתי לקבל את התביעה.

להלן נימוקיי:

1. לא הייתה מחלוקת כי בעת נהיגתה של הנתבעת לאחור רכבה פגע בחלקו הקדמי של רכב התובע. המחלוקת נסבה בעיקרה על הנזק בחלקו האחורי של הרכב.

2. נתתי אמון בגרסתו של התובע. ככל שהתובע היה מעונין לייחס לנתבעת נזקיי עבר, ניתן להניח כי היה מעלה טענה זו עוד למחרת היום. העובדה שלא עשה כן יש בה כדי להעיד כי לא היה בכוונתו לייחס לנתבעת נזקים שאינם קשורים לתאונה.

3. הנתבעת לא חלקה על הטענה שבצמוד למקום חניית רכב התובע הוצבו עמודים. התובע לא ישב ברכב בעת התאונה, ולכן ניתן להבין מדוע לא חש בחבטה של הרכב בעמוד. התובע צירף לכתב התביעה צילומים של מקום התרחשות התאונה, לרבות העמודים המוצבים במקום.

4. השמאי מטעם התובע, קבע כי נגרמו נזקים גם לחלק השמאלי האחורי של הרכב. ככל שהנתבעת חלקה על קביעה זו, ניתן היה לעתור לזימונו של השמאי לחקירה אודות חוות דעתו. בנוסף לחוות דעת שמאי צירף התובע חשבונית מס מהמוסך בנוגע לתיקון הנזק.