ת"ק 22771-03-14 ברק נ' סבתו ואח'

בפני תביעה שיסודה התקשרות בין התובעים, הורי פעוטה, לבין הנתבעות, המפעילות גן לילדים בגיל הרך.

הצדדים התקשרו בהסכם בכתב. לטענת התובעים היו הסכמות נוספות בעל פה שעניינן תזונת הפעוטה בגן והרכבו, הכולל בין השאר אוכל טרי, פרי, עוף או בשר בכל יום.

לטענת התובעת, כאשר נוכחה לדעת כי בעת ביקור פתע כי האוכל קר ולא כולל מנת בשר/עוף עשתה מעשה וסיימה את ההתקשרות בין הצדדים. עוד נטען כי האוכל לא נשמר במטבח והוצא בסמוך לארוחה.

לטענת התובעים, הפרו הנתבעות את התחייבויותיהן.

הנתבעות מכחישות מכל וכל טענות אלה ועומדות על קבלת פיצוי המוסכם כמפורט בהסכם בשל הפסקת ההתקשרות בין הצדדים והוצאת הפעוטה מהגן. על פי ההסכם הפיצוי המגיע הינו חודשיים שכ"ל בגן.

אין חולק כי נושא התזונה בגן ובמיוחד בגילה של הפעוטה הינו חשוב ומהותי והיה בסיס להתקשרות שבין הצדדים.

העדויות שנשמעו בפני, כוללות את עדויות הצדדים וכן שתי עדות נוספות. העידו בפני סבתא של הפעוטה מטעם התביעה ומנגד מטעם הנתבעות אמא לילדים אשר היו בגן מספר שנים ואשר היתה מאוד שבעת רצון מהגן.

מטעם הנתבעות הוגשו תמונות של פעוטות האוכלים את ארוחות הגן וכן חשבוניות המצביעות על רכישת אספקת חומרי מזון לגן. עם זאת לחובת הנתבעות לא הוצג בפני תפריט מסודר בהתאם לקבוצות הגיל.

הראיות בתיק לכאורה שקולות זו כנגד זו כאשר על התובעים מוטל נטל ההוכחה. מנגד כאמור, נותר בעינו הרושם של העדר תפריט מסודר.

אשר על כן, הנני סבורה כי בשל הפסקת ההתקשרות במהלך השנה מגיע לנתבעות פיצוי על הפסקת ההתקשרות אולם לכאורה עסקינן בתנאי מקפח. על כן הנני סבורה כי על דרך האומדן הפיצוי הראוי המגיע לנתבעות צריך לעמוד על שבועיים בלבד.

אשר על כן יש לקבל את התביעה בחלקה.

הנני פוסקת לתובעים סך כולל של 2400 ₪ המשקלל בחובו החזר (זיכוי) בגין מחצית חודש מרץ, עוגמת נפש, הפרשים מיום הדרישה ועד היום ובתוספת הוצאות.