גולדמן ואח' נ' לבקובסקי

התביעה שבפני היא לתשלום סכום של 4,780 ₪ בגין אי החזרת כספי הפיקדון שהופקדו ע"י התובעים במסגרת הסכם שכירות. יובהר כי סכום הפיקדון שהתובעים דורשים כי יושב לידיהם עומד על 2,780 ₪ ובנוסף עותרים התובעים לפיצוי בסך 2,000 ₪ בגין הוצאותיהם ועגמת נפש.

בין הצדדים נכרת הסכם שכירות החל מיום 5.12.09 למשך שנה, אשר הוארך מספר פעמים. חוזה השכירות האחרון נערך ביום 5.12.14 ועד ליום 4.12.15, היינו למשך שנה.

בתנאים הנוספים בהתייחס לאותו חוזה אישרה הנתבעת כי קבלה שיקים עד חודש אוגוסט (2015) ובמידה והדיירים רוצים לעזוב לפני כן, עליהם להודיע מראש חודש או חודשיים לפני המועד.

אין חולק כי התובעים עזבו את המושכר ביום 15.8.15.

התובעים טוענים כי הנתבעת קיזזה מסכום הפיקדון עבור חצי חודש אוגוסט בעוד שהיה מוטל עליהם לשלם רק עבור 10 ימים, היינו החל מיום 6.8.15 ועד ליום 15.8.15.

הנתבעת מצדה טוענת כי הנתבעים ביקשו לעזוב עד סוף חודש אוגוסט 2015 והיא נעתרה לבקשתם, אך להפתעתה התובעים עזבו את הדירה בפתאומיות ב 15.8.15 מבלי לעדכנה מראש ומבלי שניתן לה זמן סביר למצוא דיירים חלופיים.

בעניין זה אני מעדיפה את גרסת הנתבעת.

אציין כי הטענה לפיה התובעים הודיעו לנתבעת עוד בחודש יולי 15' כי יעזבו ביום 15.8.15 הועלתה לראשונה במועד הדיון ואין לה כל זכר בכתבי הטענות מטעמם. לא זו גם זו, התובעים לא צרפו את הסכם השכירות שנכרת ביחס למקום מגוריהם החדש ואף לא היתה בפיהם גרסה כלשהי באשר למועד חתימתו, וכן באשר לתאריך הספציפי בחודש יולי בו הודיעו, כגרסתם, כי יעזבו את המושכר ביום 15.8.15.

בנסיבות אלה, לא עמדו התובעים בנטל המוטל עליהם להראות כי מסרו לתובעת הודעה מוקדמת מראש בת חודש ימים לפחות.

אני סבורה כי העובדה שהנתבעת דרשה דמי שכירות רק עבור מחצית חודש אוגוסט 2015 ולא עד לסוף חודש אוגוסט היתה בגדר מהלך סביר ואף מתחשב.

הנתבעת קזזה מסכום הפיקדון סכום נוסף של 2,000 ₪ עבור תיקון המושכר.

הנתבעת הציגה קבלה בעבור עבודות צבע בדירה בסך של 4,500 ₪ מיום 27.8.15.