ת"ק 22584-01-13 ח'ורי נ' שלופה ואח'

1.לפני תביעה בגין נזקי רכוש, שנגרמו לתובע, לכאורה כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעת ברכבו.

התובע מבקש לפסוק לו נזקים תאונתיים בסך של 8,102 ₪, על סמך חוו"ד שמאי שהוא צירף לתביעתו, ומבקש גם לפסוק לו שכ"ט שמאי סך של 937 ₪ ופיצוי על סך של 15,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

על פי גרסת התובע בכתב תביעתו, התאונה ארעה כאשר רכבו היה בעצירה מוחלטת, ברחוב ראשי בנצרת ליד המעיין – מול הסופר מרקט של אבו חדרה. התובע אותת כדי לפנות שמאלה, תוך המתנה שהנתיב מצד ימין מכיוון נמסאווי למעיין יתפנה. רכב הנתבעת נסע במהירות, מנמסאווי לכיוון מעיין, סטה מהנתיב שלו לכיוון שמאל ופגע בחזית ימנית של רכב התובע.

2.הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של התובע, מאחר והוא זה שהגיח באופן פתאומי לכיוון רכבה של הנתבעת, תוך ביצוע פניית פרסה בחוסר זהירות.

הנתבעת טוענת גם כי הסכומים שנתבעו על ידי התובע הינם מופרזים.

3.התקיים דיון בפני ביום 19.4.16, שבמסגרתו העידו נהגי שני הצדדים, והתרשמתי מעדויותיהם, באופן בלתי אמצעי.

עדות התובע:

התובע מספר בעדותו, כי הוא עמד בצד ימין מול הסופר של אבו חדרה ואותת שמאלה, אך הנתבעת סטתה בבת אחת. עוד מציין התובע כי רכבו היה בצורה אלכסונית וכי בעצם הוא התחיל בכניסה לרחבה שליד החנות.

התובע מספר בעדותו כי בעצם לפני קרות התאונה ולפני פנייתו שמאלה הוא חנה בתחנת אוטובוס והמתין שהרחוב יתרוקן וכשראה שרכבים הנוסעים מכיוון מעיין לנמסאווי עצרו כגדי לאפשר לו לפנות שמאלה, ולפני שהוא פנה פגעה בו הנתבעת.

ראוי לציין, שבהודעתו לחברת הביטוח, טען התובע כי רכב הנתבעת פגע ברכבו כשהיה בעצירה מוחלטת, בעוד שבתביעתו ובפני, הוא טען כי הוא היה במצב של עמידה.

עדות הנתבעת:

הנתבעת טענה בעדותה כי היא הגיעה מכיוון נמסאווי לכיוון מעיין, כאשר היא ראתה את רכב התובע מולה ומפתיע אותה ופונה שמאלה בבת אחת, ואז התרחשה ההתנגשות.