ת"ק 22454-05-13 אוחנה נ' אלמגור

בפני תביעה לתשלום שכר דירה וכן חובות שהשאיר הנתבע על דירה ששכר מהתובע.

הרקע וטענות הצדדים

1.התובע הינו הבעלים של דירה ברח' זיכרון טוביה בירושלים, אשר השכיר את הדירה לנתבע. לטענת התובע התנאי העיקרי בחתימת ההסכם היה הסכמה לפינוי מהיר, בתוך שבועיים ימים מיום שיתבקש הנתבע לעשות כן. התובע הסביר כי היה בידו היתר בניה לנכס אולם בטרם יחל בעבודות ובעוד הוא מתארגן כלכלית לכך, ביקש למקסם הכנסותיו בדרך של השכרת הנכס בשכירות קצרת מועד. מסיבה זו, כך טוען הוא, עמדו דמי השכירות על סכום נמוך של 1,300 ₪, זאת, שעה שדמי השכירות הריאליים לנכס מסוג זה הם בגובה 4,000 ₪.

2.לטענת התובע חרף מתן הודעת פינוי, הנתבע לא פינה את הדירה, הפך עורו, התנהג בצורה אלימה וכוחנית ואיים בתביעות עתידיות. התובע טוען כי הנתבע הכניס שוכרי משנה, החליף מנעול, טען כי הינו דייר מוגן ואף ניסה לסחוט מהתובע כסף כתנאי לפנוי. שיאם של האירועים, כך טוען התובע, הינו בפניה למשטרה להרחקתו מדירתו שלו.

רק לאחר שהגיש תביעה לפינוי מושכר (תא"ח (שלום י-ם) 6785-05-12), פינה הנתבע את הדירה, תוך שהוא משאיר חוב מים בסך 1,100 ₪, חשבון חשמל בסך 1,600 ₪.

3.בכתב הגנתו טען הנתבע כי התובע הציע לו לשכור את הדירה לפרק זמן של שלושה חודשים בלבד. בתום שלושה חודשים אלו, הציע לו להמשיך בשכירות תוך העלאת דמי השכירות מ-1,300 ₪ ל- 2,000 ₪. בהעדר הסכם בכתב סוכמו הדברים בעל פה. משכך, ביקש את התובע לצרף דייר נוסף בעלות 1000 ₪ לחודש והתובע נתן הסכמתו לכך.

הנתבע טוען כי השקיע במושכר ממון רב בשיפוץ הבית, מערכת החשמל והניקוז, וכי התובע פינה אותו מהדירה, בתביעה שהוגשה ללא ידיעתו, ללא התראה ותוך הגשת תלונת שווא במשטרת ישראל על פלישה.

4.ביום 23.7.13 התקיים הדיון הראשון בפני כב' הרשמת הבכירה אב-גנים ויינשטיין. בדיון טען התובע כי הנתבע גרם לו לנזקים עצומים מקום שהיה לו משקיע שתכנן לבצע את עבודות הבניה לשמן הוצא היתר הבניה, והנתבע ניצל את לוח הזמנים הצפוף בו היה נתון וניסה לסחוט ממנו כספים. התובע טען כי יש בידו קלטות שאת תמללן הוא מבקש להגיש וכן טען כי הלווה לנתבע כסף, סייע לו למצוא עבודה וזה גמל תחת כל אלו רעה.

5.הנתבע טען כי התובע הוא שנהג בחוסר תום לב והגיש תלונת שווא נגדו במשטרה, ניסה לפנותו סמוך לחג פסח, בעוד הוא גרוש וילדיו היו אמורים להסב עמו לסדר. הנתבע טען כי דובר בדירה רעועה במצב גרוע, שהמים בה סופקו בחיבור מהשכן. הנתבע הודה כי היה ישנו חוב שכירות של חודש וחצי בהם נמנע מלשלם בגלל שלא הייתה אספקת מים וחשמל. בסיום הדיון הסכים הנתבע לשלם 400 ₪ חשבון מים.

לבקשת התובע נקבע מועד דיון נוסף על מנת שהתובע יוכל לתקן את כתב תביעתו ולצרף אסמכתאות לגבי החובות שנצברו לנכס ונקבע מועד דיון נוסף. כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 27.8.13 ללא צרופות. אל הדיון ביום 19.1.14 לא התייצב הנתבע וניתן נגדו פסק דין בהעדר.