ת"ק 22411-02-16 בנלולו ואח' נ' בוקובזה ואח'

זוהי תביעה ותביעה שכנגד בקשר לתאונה מיום 1/2/16.

לטענת התובעים, במועד התאונה, עת נהגה תובעת 2 ברכב, בעוד הרכב עומד בחניה בכביש שירות, פגע בה רכב הנתבע, וגרם לרכב נזקים בשווי כספי של 3,428 ₪. בנוסף לנזק שנגרם לרכב, עותרים התובעים לפיצוי בגין אובדן יום עבודה בסך 1,000 ₪ והוצאות משפט בסך 120 ₪.

לטענת הנתבע, בעודו נוסע בכביש ראשי בעיר קריית שמונה, מיד לאחר כיכר, כשהוא נוסע נסיעה איטית, נסעה התובעת לאחור, מדרך כורכר, ופגעה ברכבו. לטענת הנתבע, נגרם לרכבו נזק כספי בשווי 6,552 ₪, בנוסף עתר הנתבע ליום עבודה ועגמת נפש בסך 1,248 ₪.

למעט מספר תמונות של הרכבים שנפגעו, לא הביאו בעלי הדין, כל ראיה למקום התאונה. האם מדובר בכביש ראשי או בכביש שירות, דרך כורכר או דרך סלולה. מקום חניה מסודר או לא. מקום התאונה נשאר עלום בפני בית המשפט.

זאת ועוד, עיון בתמונות שהוגשו מטעם הצדדים, מלמד על פגיעה אחת ממוקדת ברכב התובעים, בצד שמאל אחורי של הרכב, בה נדחף פח המכונית פנימה, בנקודה אחת בלבד. מנגד, הפגיעה ברכבו של הנתבע, הינה פגיעה מתמשכת, בחזית ימין של הרכב, פגיעה המתחילה מקדמת הרכב ועד לדלת האחורית בחזית ימין.

אופי הפגיעות ברכבי בעלי הדין, אינו מתיישב, לא עם גרסת התובעים, לפיה, רכבם לא היה בתנועה, אלא עמד בחניה, ולא עם גרסת הנתבע, שרכב התובעים נסע לאחור ופגע ברכבו, שנסע בנסיעה איטית, פגיעה מתמשכת, לאורך כל חזית ימין.

בנסיבות אלו, אני קובעת שהתובעים והתובע שכנגד, לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכיח את עילת תביעתם ולא הוכיחו את גרסתם לקרות התאונה, במאזן ההסתברות הנדרש בהליך אזרחי.