ת"ק 22395-08-16 כהן נ' חייקו לוגיסטיקה בע"מ

ביום 9.3.16 התרחשה תאונת דרכים בין רכב פרטי של התובע לבין משאית השייכת לנתבעת.

במסגרת אותה תאונה, טוען התובע, בשעה שנסעה המשאית לאחור וסטתה שמאלה תוך כדי נסיעה כאמור, פגעה ברכב התובע - שניסה אותה עת לעקוף את המשאית באיטיות מצד שמאל, כדי לאפשר לה להמשיך בנסיעה אחורה בנתיב נסיעתה המקורי.

בעקבות התאונה נגרמו לרכב התובע נזקים ואף ירידת ערך.

הנתבעת לא התגוננה כנגד התביעה ואל הדיון התייצב בעל החברה, ללא הנהג הפוגע.

במצב דברים זה ומשלא מצאתי בדברי נציג הנתבעת הסבר מניח את הדעת מדוע לא התגוננה כנדרש כנגד התביעה (מלבד נסיון להטיל את האשמה על צד ג' – חברת הביטוח, שאינה צד להליך כאן), ומדוע לא התייצב הנהג מטעמה כדי להיחקר על נסיבות התאונה (למעט טענה סתמית כי הלה מצוי ביום חופש ממקום עבודתו), אין לי אלא לקבל את גרסת התובע ביחס לנסיבות.

התובע נחקר אודות הפרטים שבכתב התביעה, וכן ביחס לנזקים הנטענים.

מחקירתו עלה כי הרכב משמש אותו לצרכי עבודתו בחברת גלם מתכות ופלסטיק בע"מ, וכי הוצאות התיקון ועלות חווה"ד מומנו על ידו, אך נתקבל עליהן החזר מהחברה, על שמה הוצאו אף החשבוניות.

משאלו פני הדברים אין התובע זכאי להעשיר את כיסו מעבר לשיעור הנזק בפועל, ואין מקום לחייב את הנתבעת לשלם לידיו כספים שכבר נתקבלו בידיו ממקור אחר.

מעבר לנזקים בגין הוצאות בעין נכללו בכתב התביעה סכומים נוספים, הכוללים שיעור ירידת הערך של הרכב, הוצאות ונסיעות ואגרת בימ"ש.

שיעור ה"הוצאות ונסיעות" לא הוכח ולא הוצגו אסמכתאות בנוגע לעלויות נסיעה נטענות.