קלאר נ' בליס ואח' - פסקדין

לפניי תובענה כספית שעניינה נזקי רכוש לרכב אשר נגרמו לכאורה כתוצאה מתאונת דרכים שארעה מיום 3.11.2014.

להלן בקליפת האגוז טענות הצדדים.

טענות התובע:

התאונה התרחשה עת עצר את רכבו בעקבות הנתבע 1 אשר נעמד לפני מעגל תנועה. לפתע החל הנתבע 1 בנסיעה לאחור ופגע ברכבו בחלקו הקדמי ימיני. בעקבות התאונה ניזוק רכבו, בנזק ישיר בסך של 5,800 ₪ והכל בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה. לסכום זה הוסיף התובע את עלות שכ"ט השמאי עורך חוות הדעת והוצאות משפט אותם העמיד בסך 500 ₪.

טענות הנתבעים:

הנתבעים לא הגישו כתב הגנה וזאת חרף העובדה כי קיבלו לידם את כתב התביעה כדין. במעמד הדיון, הכחיש הנתבע 1 את גרסת התובע, וטען כי התאונה התרחשה עת עמד בכניסה לכיכר, כאשר לפתע התנגש בו בעוצמה התובע מאחור. לדבריו, בעקבות התאונה לא נגרמה למשאית כל נזק. למען שלמות התמונה אציין כי הנתבע 1 הצהיר כי הינו נציג הנתבעת 2 ומשכך גרסתו לנסיבות התאונה, הינה גם גרסתה.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בעדויות הצדדים, בכתב התביעה ונספחיו, מצאתי כי דין התביעה להתקבל וזאת מהנימוקים שלהלן;

1. עסקינן בתביעה לפיצוי בעבור נזקי רכוש אשר נגרמו עקב תאונת דרכים, כאשר אל מול בית המשפט מונחות שתי גרסאות סותרות ביחס לנסיבותיה. במקרים כגון דא, על בית המשפט להכריע בין גרסאות הנהגים המעורבים וזאת בהינתן סבירות גרסותיהם ביחס למוקדי הנזק ברכבים, וכמו כן על בסיס התרשמותו הישירה מאמינות עדותם.