ת"ק 22302-03-14 פנינה ואח' נ' סופיר

תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקי רכוש – תאונת דרכים שארעה ביום 5.3.14 שעה 22:00 ברחוב אלכסנדר ינאי בפתח-תקוה.

על פי כתב התביעה, נהגה התובעת ברכב מסוג פולקסוואגן קאדי שמספרו 85-582-70 ברחוב אלכסנדר ינאי בפתח-תקוה, שהינו רחוב חד-סטרי. לפתע, הסיע הנתבע את רכבו, מסוג מרצדס שמספרו 63-480-66, אחורנית, ופגע עם פינה אחורית-ימנית של רכבו בפינה השמאלית-קדמית של רכב התובעת. התובעת מבקשת לחייב את הנתבע בגין נזק ישיר שנגרם לרכבה בסך 8,853 ₪, שכר טירחת שמאי בסך 885 ₪ ושכר טירחת עורך דין בסך 1,000 – סה"כ 10,738 ₪.

בכתב ההגנה הכחיש הנתבע את אחריותו לתאונה וטען כי יצא ממקום עבודתו בנסיעה אחורנית, עמד בעמידה מוחלטת על מנת לנסוע קדימה ואז פגעה בו התובעת מאחור.

העידה בפני התובעת וסיפרה כי נסעה במהירות של כ-40 קמ"ש; ברחוב שני נתיבים; כלי רכב חונים לצד המדרכה בשני הצדדים; לא הבחינה בנתבע עד למכה; בלמה מיד לאחר הפגיעה; לאחר התאונה, הנתבע עצר והתיישר; התובעת הכחישה כי שוחחה בטלפון בעת הנסיעה או שלא היתה עירנית; טענה כי לא ראתה את הנתבע בשל העובדה שיצא לכביש במהירות.

גם הנתבע העיד בפני. לדבריו, לא ראה את הנתבעת עד לרגע המכה שהפתיעה אותו; הוא יצא עם רכבו, אחורנית, מרחוב צדדי ובו אבנים משתלבות, לעבר הכביש בו נסעה התובעת; ציין כי יש לו מרחב ראייה של 3.5 מטרים ויצא צמוד לאבן השפה השמאלית של הכביש; הנתבע מודה כי בסיטואציה הנוכחית, כאשר הוא נוסע אחורנית ומשתלב בכביש, זכות הקדימה מוקנית לתובעת; לטענתו, הספיק לעצור את רכבו ובטרם החל לנסוע לפנים נפגע מאחור על ידי התובעת – "הרכב שלי עמד בצורה ישרה ואז קיבלתי את המכה".

לאחר שקראתי כתבי הטענות, עיינתי בתמונות ושמעתי את הצדדים, אני מעדיף את גירסת התובעת על פני זו של הנתבע וקובע כי התאונה התרחשה כאשר הנתבע נסע אחורנית עם רכבו מחניה צדדית וניסה להשתלב לכביש בו נסעה התובעת. בשלב זה, ובטרם הספיק להתיישר, חסם הנתבע את נתיב נסיעת התובעת באופן שגרם להתנגשות בין פינה אחורית-ימנית של רכב הנתבע עם פינה שמאלית-קדמית של רכב התובעת.

גירסתה של התובעת, אשר היתה מהימנה עלי, נתמכת גם באופי הנזקים שנגרמו לכלי הרכב, כפי שמשתקף מהתמונות. הנזק ברכב הנתבע הוא בפינה האחורית-ימנית. נזק במיקום זה תומך במסקנה כי הנתבע יצא אחורנית אל הכביש, הסיט את ההגה שמאלה על מנת להשתלב בכביש, ואז הפינה האחורית-ימנית של רכבו היא זו שבולטת אל תוך הכביש, לנתיב נסיעתה של התובעת.

ודוק, גירסתו של הנתבע לפיה הספיק "להתיישר" על הכביש אינה נכונה, שכן אין עסקינן בנזק קלאסי מסוג חזית-אחור, אלא נזק ממוקד בפינה האחורית-ימנית של הרכב.

גם הנזק ברכבה של התובעת (ראה תמונות) תומך במסקנה כי הפגיעה אירעה כאשר הנתבע נוסע אחורנית ובטרם הספיק "להתיישר" על הכביש.

כידוע, חובת זהירות מוגברת מוטלת על המסיע רכבו אחורנית. עליו לוודא שאין הולכי רגל על המדרכה; עליו לוודא שאין תנועת כלי רכב על הכביש אליו מנסה להשתלב; עליו להסיע רכבו אחורנית במהירות איטית, תוך שהוא שב ומוודא תנועת כלי הרכב מאחוריו – כל זאת בשל מגבלות שדה הראייה והסיכון הרב הטמון בנסיעה אחורנית. כזאת לא עשה הנתבע.

שוכנעתי, כי הנתבע נסע אחורנית בצורה נמהרת ולא זהירה ופגע ברכב התובעת בחוסר זהירותו, ובכך קיפח את זכות הקדימה הנתונה לה, כפי שהודה, בחצי פה, בעדותו בפני.