ת"ק 22231-03-14 כהן (פרץ) ואח' נ' קלרפלד ואח'

1) מדובר בתביעה ובתביעה שכנגד, כאשר ברקע מערכת היחסים בין הצדדים עומד זיכרון דברים (להלן: "זיכרון הדברים") לרכישת דירה (להלן: "הדירה") של הנתבעים (התובעים שכנגד) (להלן: "הנתבעים") על-ידי התובעת (הנתבעת שכנגד) (להלן: "התובעת"). התובעת העמידה את תביעתה על סך 21,700 ₪ והנתבעים העמידו את תביעתם על סך 24,800 ₪.

2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

טענות הצדדים

3) לטענת התובעת בתביעתה ובכתב הגנתה לתביעה שכנגד, בין השאר, היא אם חד הורית לשני ילדים. בשלב מסוים חיפשה דירת מגורים לרכישה. ביום 21.1.14, לאחר חיפושים רבים, מצאה את הדירה של הנתבעים כמוצעת למכירה. התובעת טוענת כי לאחר שפגשה את הנתבעים יחד עם אביה, סיכמו את פרטי העסקה וחתמו זיכרון דברים. התובעת טוענת כי מרבית הכסף לרכישת הדירה, השיגו הוריה מקרנות שחסכו במהלך חייהם. התובעת טוענת כי ביום 5.2.14, נשלח הסכם המכר על-ידי עורך-דין מטעם הנתבעים לעורך-הדין שייצג אותה ובאותו יום החזיר עורך-הדין מטעמה את הערותיו להסכם דבר שהעיד על רצינותה בקידום העסקה. התובעת טוענת כי ממועד זה ואילך, מסיבה שאינה ברורה, החל מסע התעלמות והתחמקות מצד עורך-הדין מטעם הנתבעים להגשת מסמכים רלבנטיים לגבי הדירה ולעניין מועד החתימה על ההסכם בפרט. התובעת טוענת כי לאחר התייעצות עם עורך-הדין מטעמה, נמסר לה כי לדעתו יש קונה פוטנציאלי אחר שהציע סכום כסף גדול יותר וכי הנתבעים מנסים לסגת מהעסקה, וכן טוענת כי הובהר לה כי זה לא סביר ש-"מפוצצים" עסקה לאחר מספר ימים. התובעת טוענת כי הנתבעים נהגו בחוסר תום לב מוחלט.

4)התובעת טוענת, תוך שהיא מפנה לסעיף 43(א)(3) בחוק החוזים, כי מועד חתימה על החוזה יכול להידחות במקביל למסירת מסמכים. התובעת טוענת כי ניסתה מספר פעמים לשוחח עם הנתבעים אך הייתה התחמקות מצדם. התובעת טוענת בתביעתה כי נגרמה לה ולמשפחתה עוגמת נפש ותחושת תסכול רבים נוכח התנהלות הנתבעים שהביאה לכך שלא רכשה את הדירה בסופו של יום. התובעת טוענת כי משלא קיבלה הודעת ביטול להסכם, זכאית היא לפי זיכרון הדברים לסך 10,000 ₪. התובעת העמידה את תביעתה על סך 21,700 ₪ כאשר סכום זה כולל 10,000 ₪ האמורים וכן פיצויים בגין פדיון כספי חיסכון, פדיון ימי עבודה, שכר טרחת עורך-דין, עגמת נפש ועוד.

5) לעומת גרסה זו, הנתבעים טוענים להגנתם - ובתביעתם שכנגד - בין השאר, כי דין התביעה נגדם להידחות ובדין לקבל את תביעתם שכנגד. הנתבעים טוענים כי ביום החתימה על זיכרון הדברים היה ברור לתובעת כי הנתבעים היו לחוצים למכור את הדירה במהרה ככל הניתן ולכן אף סיכמו כי ההסכם הסופי ייחתם תוך 7 ימים וזאת בשל רצונם לשלם עבור רכישת דירה אחרת. הנתבעים טוענים כי התובעת הערימה קשיים לקראת החתימה על החוזה בכל מיני דרישות ובקשות, דבר אשר עיכב את החתימה על החוזה. הנתבעים טוענים כי בשל עיכובי התובעת, נאלצו לפנות למשרד תיווך מקרקעין ולשלם שכר טרחה בסך כ-9,800 ₪ כדי לשווק את דירתם. הנתבעים דוחים את טענת התובעת לפיה נהגו בחוסר תום לב וניהלו משא ומתן עם גורם אחר. גם הנתבעים הפנו להתכתבות של עורך-הדין מטעמם אשר עומד על הקשיים שהערימה התובעת לקראת החתימה על החוזה.

6)הנתבעים טוענים כי התובעת ואביה נהגו כלפיהם וכן כלפי עורך-הדין מטעמם בגסות רוח ובאופן מאיים. הנתבעים טוענים כי עורך-הדין מטעמם שיגר מכתב לעורך-הדין מטעם התובעת שבו מבקש ממנו למנוע ממרשתו, קרי: מהתובעת, כי תחדל מהתנהגותה האמורה שאם לא כן, ייאלצו מרשיו, קרי הנתבעים, להגיש בקשה למניעה הטרדה מאיימת. הנתבעים טוענים - וכן תובעים - כי בשל מעשי התובעת, עליה לפצות אותם סך של 24,800 ₪ כאשר סכום זה כולל 10,000 ₪ מכוח זיכרון הדברים וכן 9,800 ₪ החזר תשלום עבור שירותיי התיווך, זאת לצד סך של 5,000 ₪ בגין עגמת נפש.

דיון והכרעה