ת"ק 22036-08-14 מנגיסטו ואח' נ' שירן ואח'

צדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתביעה ובתביעה שכנגד לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

שמעתי את העדויות. בחנתי את כתבי הטענות על נספחיהם, את תמונות הנזק בשני כלי הרכב, את תמונות זירת התאונה ואת ההודעות לחברת הביטוח. על יסוד כל אלה, ומכוח סמכותי על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, הגעתי לכלל דעה לקבל את גרסת התובעת באשר לנסיבות התרחשות התאונה כמסתברת יותר מגרסת הנתבעת 1, ולהטיל את מלוא האחריות לתאונה על הנתבעת 1.

גרסת התובעת, על פי עדות התובעת ממנה התרשמתי, כי התובעת נסעה בנתיב נסיעה לכיוון ישר וכי רכב הנתבעת שפנה שמאלה סטה במפגיע ימינה ופגע ברכב התובעת, נתמכה בעדות בנה של התובעת, שנסע ברכב התובעת במועד התאונה, וכן עם מיקום וסוג הנזק בשני כלי הרכב ועם מקום התאונה.

רכב התובעת נפגע לאורך המרכב השמאלי של הרכב. בתמונות רכב התובעת נראה סימן של מעיכה בדלת השמאלית קדמית וכן סימני חיכוך לאורך דלתות הרכב מצד שמאל. על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה דלתות שמאליות, כנפיים שמאליות, עמוד שמאלי אחורי ומגן אחורי ברכב התובעת עוותו וניזוקו. רכב הנתבעת ניזוק בחלקו הימני קדמי. סוג הפגיעות בכלי הרכב יש בו לתמוך בגרסת התובעת כי רכב הנתבעת סטה ימינה לעבר רכב התובעת שהיה בנתיב נסיעתו לכיוון ישר, ופגע ברכב התובעת. שהרי, אם כגרסת הנתבעת רכב הנתבעת נסע בכיוון נסיעה ישר ורכב התובעת אשר נסע מאחורי רכב הנתבעת עקף מימין את רכב הנתבעת, הייתה הפגיעה ברכב התובעת צריכה להיות בחלק הקדמי שמאלי של רכב התובעת ולא בצד הרכב, באזור הדלת הקדמית ולאורך המרכב השמאלי.

בחקירתה אישרה הנתבעת כי זירת התאונה הינה רחוב חד סטרי עם כביש צר שלא ניתן לעקוף מימין. גרסת הנתבעת באשר לעקיפת רכב התובעת את רכבה מימין, אינה עולה בקנה אחד עם תוואי השטח ברחוב בו ארעה התאונה, רח' חד סטרי צר עם מכוניות חונות, מדרכה מצד ימין ועמוד חשמל. גרסת הנתבעת גם אינה מסתברת עם העובדה שרכב התובעת לא נפגע מצדו הימני מהמכוניות החונות, כפי שהיה צריך לקרות אילו רכב התובעת עקף את רכב הנתבעת.

בהקשר למקום אירוע התאונה, לא הייתה אחידות בגרסת הנתבעת. הנתבעת טענה כי התאונה ארעה ברח' חד סטרי צר שלא מאפשר עקיפה מימין. כשנשאלה כיצד גרסתה זו עומדת אל מול העדר סימני פגיעה ברכב התובעת מימין, טענה כי תאונה ארעה בסיום צומת הרחובות שהכביש רחב יותר ויש מקום לשתי מכוניות. חוסר אחידות זו בגרסת הנתבעת, תומך אף בקבלת גרסת התובעת. שהרי אם כטענת הנתבעת בעדותו יש מקום לשתי מכוניות, התאונה לא הייתה צריכה להתרחש.

נתתי דעתי לכך שהתובעת העידה כי לא ראתה את רכב הנתבעת עובר לתאונה, וכי בנה של התובעת התפרץ במהלך עדות התובעת ובעדותו טען כי ראה את הנתבעת. כן לקחתי בחשבון כי בנה של התובעת טען לשתי מכות ברכב התובעת. עם זאת לא מצאתי כי יש בכך כדי לגרוע ממסקנתי להעדיף את גרסת התובעת לפיה נסעה בנתיב נסיעתה ישר וכי הנתבעת הגיחה במפגיע מצד ימין.

אשר על כן משמצאתי להטיל את מלוא האחריות לתאונה על הנתבעת 1 ומשהצדדים אינם חולקים על הנזק, אני מחייבת את הנתבעות 1-2, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 5,560 ₪. כן תשלמנה הנתבעות 1-2, יחד ולחוד, לתובעת הוצאות משפט בסך של 500 ₪. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.

התביעה שכנגד נדחית.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: