ת"ק 21480-04-14 אלמלך נ' כהן ואח' - פסקדין

ביום 1.7.11 התובע השכיר את ביתו לנתבעים 1,2 על פי חוזה שכירות בלתי מוגנת לתקופה של 12 חודשים עם אופציה לחידוש לתקופה זהה.

הנתבעים 3 ו- 4 חתמו כערבים על מילוי כל התחייבותם של הנתבעים 1,2 בחוזה כולל בתקופת מימוש האופציה. האופציה מומשה וכאשר תקופת האופציה הסתיימה, קרי ביום 30.6.13 בהסכמה הדדית, ההסכם המשיך להתקיים והנתבעים 1,2 שילמו את דמי השכירות כל חודש בחודשו.

יודגש כי הערבים הנתבעים 3,4 לא התבקשו ולא חתמו על חידוש הערבות.

על פי סעיף 9 לחוזה במקרה של מכירת הבית על ידי התובע, הוא זכאי לתת לנתבעים 3 חודשים לפנות את הבית.

לטענת התובע הוא הצליח למכור את הבית ב-10/13 ולכן ביקש מהנתבעים 1,2 לפנות את הדירה עד סוף פברואר 2014.

התובע טוען שהנתבעים הפרו את החוזה בכך שלא שילמו 3 חודשי דמי שכירות מדצמבר 2013 עד סוף פברואר 2014, דהיינו 3 חודשים, בסכום כולל של 13,800 ₪.

כמו כן הוא טוען שלא פינו את הבית עד ליום 20.3.14, דבר שמזכה אותו על פי החוזה בתשלום יומי של פיצוי מוסכם של 80 דולר ליום והפיצוי מסתכם ב- 5600 ₪.

כמו כן התובע טוען שהנתבעים הפרו את החוזה בכך שהזניחו את הבית והגינה באופן מובהק ולכן הוא עותר לפיצוי של 2500 ₪ עבור צביעת הבית ו- 8500 ₪ על מנת להחזיר את הגינה למצב סביר.

התובע עותר לריבית פיגורים ועגמת נפש בסכום כולל של 3500 ₪.

הנתבעים 1 ו- 2 בכתב ההגנה מאשרים שבחודש דצמבר התובע הודיע שמכר את הבית ועליהם לפנות באופן מידי.