ת"ק 21479-03-15 פרח נ' אבו עיאש ואח' - פסקדין

תביעת "פח" קטנה. תאריך, 21.11.2014 . מקום : פאולוס השישי נצרת, כביש בעל שני נתיבים .

לטענת הגב' האלה סאיג שנהגה ברכב של התובע , היא רצתה לפנות ימינה אך מאחר שרכב עם אורות מהבהבים חסם את המסלול הימני בו נסעה, היא יצאה קצת מהמסלול הימני כדי לעקוף את אותו רכב אך מאחר שהיה לפניה פקק, היא נאלצה לעצור באלכסון, כ 20-30 שניות בהמתנה לכך שהכביש יתפנה. לפתע, הגיח הנתבע מאחור ופגע ברכבה.

הנתבע טען כי נסע במסלול השמאלי ולפתע יצאה הנהגת בחדא מחתא ממסלולה למסלול השמאלי וכך ארעה ההתנגשות.

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי במוצגים שהונחו על שולחני, נחה דעתי שצריך לדחות את התביעה.

הנימוקים שהביאוני למסקנה זו יפורטו להלן באופן תמציתי כמצוות תקנה 15 ב לתקנות שיפוט בתביעות קטנות תשל"ז 1976:

א. על מנת להמחיש את מצבם של הרכבים ברגע ההתנגשות ראה התמונות מוצגים ת/3. רואים את רכב התובע עומד באלכסון.

ב. הנהגת סתרה את עצמה בנקודה מהותית ביותר. שכן על פי גרסתה ההתנגשות ארעה כשהיא הייתה במצב של עצירה מוחלטת. ברם, במהלך עדותה לפני מעדה ואמרה כי לאחר ההתנגשות "לחצתי על הבריקס". אם הייתה בעצירה מוחלטת , מדוע לחצה על הבלמים?

אני דוחה את ההסבר המאולתר לפיו לחצה על הבלמים בתגובה אימפולסיבית למרות שלא הייתה בנסיעה. אילו נכון הדבר, לא הייתה נזכרת באותה לחיצה ולא הייתה מתייחסת אליה בעדותה. מדובר בלחיצה בעלת חשיבות בחוויה של התאונה וזו הסיבה לפליטת הפה.

ג. על מנת לקבל את גרסת הנהגת צריך להשתכנע כי היה לפני הרכב שלה רכב אחר עם אורות מהבהבים, אשר חסם את הנתיב הימני, , שהנהגת עצרה באופן מוחלט באלכסון, שהיה פקק לפניה אך לא היה פקק מאחורה. הנה כי כן, לא הובאה ראיה כלשהי לחיזוק טענות אלה מעבר לעדותה של הנהגת.