כץ נ' קוסטה ואח' - פסקדין

לפניי תביעה ותביעה שכנגד.

התובע והנתבע שכנגד (להלן: "כץ") ביצע עבודות שיפוץ בביתם של הנתבעים והתובעים שכנגד (להלן: "קוסטה"). הצדדים לא ערכו הסכם בכתב בדבר היקף העבודות והתשלום עבורן. לטענת כץ, סוכם כי קוסטה ישלמו עבור העבודות 60,000 ₪ בתוספת מע"מ. כץ סיים את מלאכתו אולם לא קיבל את מלא השכר שסוכם, כי אם סך של 50,000 ₪ בלבד, כולל מע"מ. כץ תובע מקוסטה את יתרת שכרו בסך 17,300 ₪ בתוספת מע"מ. כמו כן תובע כץ מקוסטה 5,000 ₪ בגין העיכוב בקבלת יתרת שכרו, ו- 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

בתביעה שכנגד שהגישו קוסטה נגד כץ טוענים קוסטה כי כץ ביצע עבודה לקויה. עלות תיקון הליקויים הוערכה ע"י מומחה מטעם קוסטה, אינג' חיים גלנצר, בסכום של 35,312 ₪ כולל מע"מ. כמו כן טוענים קוסטה שנגרמה להם עוגמת נפש מהתנהלותו של כץ. קוסטה העמידו את התביעה שכנגד על הסכום המקסימלי שניתן לתבוע בתביעות קטנות – 33,500 ₪.

בכתבי ההגנה שהגישו הצדדים, דוחים הם איש את טענותיו של רעהו. קוסטה טוענים, בין היתר, כי בניגוד לטענת כץ, סוכם ששכרו יהיה 60,000 ₪ כולל מע"מ, ולא בתוספת מע"מ. עוד טוענים קוסטה כי יש לדחות את דרישת התובע לקבלת יתרת שכרו ופיצוי על עיכוב בשכרו ועוגמת נפש, משום שהם – קוסטה – אלה שחוו עוגמת נפש מכץ, ובשל הליקויים בעבודתו לא מגיע לו כל שכר נוסף אלא להיפך – כץ חייב לשלם להם פיצוי בגין הליקויים, אשר עלות תיקונם עולה על יתרת שכרו של כץ. כץ טוען בכתב ההגנה כי אין ממש בטענת קוסטה בדבר ליקויים בעבודתו והוא צירף בענין זה חוות דעת של אינג' יצחק אולשבנג.

בדיון הראשון שהתקיים, הסכימו הצדדים לפנות לגישור כדי לסיים את המחלוקת שביניהם. הגישור לא צלח. בדיון השני שהתקיים, הסכימו הצדדים שימונה מהנדס מטעם בית המשפט אשר יכריע במחלוקות שבין הצדדים בענין הליקויים הנטענים, ופסק הדין בתיק יינתן על בסיס הכרעתו של המומחה מטעם בית המשפט. חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, אינג' שמחה פלדמן, הוגשה לתיק.

עיינתי בכתבי הטענות, בכתבי בי-הדין הנוספים שהוגשו לתיק וכן בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. להלן הכרעתי, אשר נימוקיה יובאו בתמצית כמצוות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.