ת"ק 21290-01-14 שמיר נ' יפרח ואח'

התובעת הנה הבעלים של בית צמוד קרקע. הנתבעים הנם הבעלים במשותף של חלקה הצמודה לביתה של התובעת. הנתבעים בנו על חלקתם בית דו משפחתי. במהלך הבניה טענו הנתבעים כלפי התובעת כי גדר נמוכה המפרידה בין החלקות אינה ממוקמת על גבול החלקה אלא בתוך שטחם. לכן ביקשו רשות – וקיבלו – לפרק את הגדר הישנה ולבנות תחתיה גדר חדשה.

לטענת התובעת במהלך פירוק הגדר הישנה ובניית החדשה, גרמו לה הנתבעים נזקים ומכאן התביעה.

הנתבע 1 הודה כי בנה את הגדר, אך טען שעשה כן ללא כל נזק למעט חיתוך אחת מקורות הפרגולה שהייתה בחצר (בנושא זה לא ביקשה התובעת פיצוי). הנתבע 2 טען אף הוא שלא נגרמו כל נזקים. נתבע 2 הוסיף וטען שלא היה מעורב כלל בעבודות מושא תביעה זו, שכן ביתו מצוי בצד השני ואינו גובל עם חלקת התובעת. בעניין זה הוצג הסכם שיתוף ותשריט המאמת טענה זו.

התובעת השיבה לטענת הנתבע 2 בכך שסברה שהוא אחראי לנזקים בשל כך שהשיחה במסגרתה התבקשה רשותה להרס הגדר, התקיימה בנוכחות שני הנתבעים.

שמעתי את הצדדים ארוכות. בסיום הדיון (ביום 5.10.14) הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הנתבע 1 יתקן עד יום 23.11.14 את המדרגות שניזוקו, מערכת ההשקיה וכן ידאג לסילוק הבטון שנותר בשטח. הוסכם שהצדדים ידווחו אם הדבר בוצע וככל שלא יעשה כן יינתן פסק דין. משלא נמסרה כל תגובה בחלוף המועד, הוריתי שככל שלא תועבר תגובה עד יום 8.1.15 אסיק שהסכסוך יושב והתביעה תמחק.

ביום 31.12.14 הודיעה התובעת כי למרות בקשת אורכה לא בוצע כל תיקון למעט של מערכת ההשקיה. התובעת ביקשה שיינתן פסק דין. בו ביום הוריתי להמציא התגובה לנתבעים, אשר עד היום לא הודיעו דבר. משכך, בדעתי להכריע בסכסוך.