ת"ק 21104-12-15 סטודניק נ' גואטה ואח' - פסקדין

לפניי תביעה כספית על סך של 5,000 ₪.

התובעת טוענת כי, ביום 26.8.15 עת עמדה לצאת מהחניה בקניון קריית אונו, רכב נהוג על ידי הנתבע 1 שעמד בצד שמאל והיה לכיוון נסיעה קדימה, לפתע נסע ברוורס ופגע ברכבה (להלן "התאונה").

התובעת צירפה לכתב תביעתה פתק הרשום בכתב ידו של הנתבע 1 והנושא חתימתו בו הוא מצהיר כי "בעת ניסיון חניה בקניון 'קרית אונו' במהלך נסיעה אישית לאחור פגעתי בטויטה...של גב' ויויאן סטודניק" (להלן "הפתק").

התובעת טוענת כי חויבה בסכום כולל של 2,737 ₪ בגין הפעלת פוליסת הביטוח שלה (אצל הנתבעת 2), המורכב מסכום של 1,350 ₪ בגין השתתפות עצמית, 1,221 ₪ בגין השתתפות עצמית בירידת ערך וסך של 166 ₪ בגין כינון. לתמיכה בסכומים אלו צירפה התובעת לתביעתה את מכתב הנתבעת 2 אליה בו הם מפורטים.

יתרת הסכום הנתבע הינו בגין עוגמת נפש, צער, כאב והוצאות.

הנתבעים טוענים בהגנתם כי, הנתבע 1 עמד עם רכבו בחניון קניון קריית אונו והמתין כי רכב חונה של צד ג' יפנה את מקום החניה. מאחר שהרכב היוצא התקשה לצאת מהחניה החל הנתבע 1 בנסיעה איטית לאחור כדי לפנות את הדרך, באותה העת בדיוק יצאה התובעת מהחניה בנסיעה לאחור ולא הבחינה בנתבע 1 ופגעה בו.

בדיון שלפניי אישר הנתבע 1 כי רשם את הפתק אולם ציין כי לא צוין בו כי הוא אשם. לטענתו שב למקום לאחר 24 שעות, לאחר שנרגע, ולאחר שבחן את הדברים וגם לאחר שקיבל מידע מהנתבעת 2, הוא סבור כי האחריות לתאונה מוטלת על שני הנהגים.

הנתבע 1 העיד לפניי כי הוא נסע אחורה בזהירות וכי לא פגע בתובעת כשהיא במצב עמידה אלא במצב נסיעה.

התובעת העידה כי החלה לצאת מהחניה כ-20 ס"מ ונעצרה כדי להביט האם מגיעים רכבים לכיוון שהיא מבקשת לצאת אליו. התובעת העידה כי הנתבע 1 נסע מהר, כי הוא היה לכיוון היציאה מהחניון ואין סיבה שיחזור אחורה וכי בנסיעתו אחורה פגע בה.