זוארץ נ' המטייל אריסן בע"מ ואח'

עסקינן בתביעה שעניינה נזק אשר נגרם לכלי רכב שהיה מעורב בתאונת דרכים בתאריך 10.09.17.

לטענת התובעת, בכתב התביעה, אוטובוס הנתבעים סטה שמאלה לנתיב נסיעתה ופגע עם חלקו הקדמי שמאלי בחלקו הימני קדמי של רכב התובעת.

לטענת הנתבעים, בכתב ההגנה, רכבם עקף רכבים חונים מימנו, התובעת אשר נסעה מאחורי אוטובוס הנתבע ניסתה לעקוף אותו משמאל וגרמה לתאונה.

בעדותה בבית המשפט, תיארה התובעת את תוואי הדרך שהוא אמנם מסלול דו נתיבי אך כדרך קבע חונות מכוניות בנתיב מימין, או אז, לנוסעים בצד ימין של הכביש אין מנוס אלא להשתלב בנתיב השמאלי. (עמ' 2 ש' 17-19).

זאת ועוד, תיארה התובעת כי היא נסעה במסלול השמאלי, ותיארה כי נוכח המכוניות החונות מצד ימין היה על הנתבע, נהג האוטובוס, להשתלב מהמסלול הימני למסלול השמאלי.

כמו כן, אישרה כי הנתבע אותת לפני שהשתלב למסלול השמאלי.

הנתבעת, טענה כי היא ואוטובוס הנתבעים נסעו בקו אחד, עמדה על כך כי היה עליו לחכות שהיא תעבור ואז לעבור אחריה, וטענה כי התאונה התרחשה עת קדמת רכבה נפגש עם הגלגל הקדמי של האוטובוס- על כך חזרה מספר פעמים כתימוכין לטענותיה.

אין בידי לקבל תיאור זה.

ודוק. מתמונות שהוצגו לעיוני עולה בברור כי, בניגוד לטענתה, הדופן הימני קדמי של רכב התובעת פגע בגלגל האחורי של אוטובוס הנתבע.

גם כאשר נשאלה מפורשות באשר למיקום הפגיעה התעקשה כי הפגיעה הייתה בגלגל הקדמי של האוטובוס.

"ש. איזה גלגל פגע בך?

ת. קידמי"

(פרט' עמ' 3 ש' 6-7)

הואיל ומדובר בפרט מהותי ביותר, אותו מסרה התובעת וניסתר בתמונות, משמעות הדבר שלכל הפחות, לא זוכרת התובעת היטב את אופן התרחשות התאונה.

כמו כן, מוקד הפגיעה בגלגל האחורי של האוטובוס מלמד, כי הרכבים לא היו בקו אחד אלא האוטובוס היה לפני רכב התובעת.

לטענת הנתבע 2, מיד כשהבחין ברכב התובעת מגיח מאחור ונדחק במהירות ברווח הצר שנוצר בינו לבין אי התנועה מיד עצר אך התובעת המשיכה לנסוע עד התרחשות הפגיעה.