בן עטיה נ' חמני - פסקדין

לפני תביעה לפיצוי התובע בגין נזקי רכוש, שנגרמו לרכבו בתאונת דרכים מיום 14.8.2015.

לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי ביום המיוחס לקרות התאונה ביקש הנתבע לראות את משאית התובע במטרה לרכוש אותה. לא הייתה מחלוקת כי הוסכם בין הצדדים שהנתבע יגיע לחצר ביתו של התובע על מנת לראות את המשאית וכך היה גם בפועל. לא הייתה מחלוקת כי הנתבע ואביו הגיעו לחצר ביתו של התובע להתרשם מהמשאית וזאת בהעדרו של התובע או מי מטעמו. לטענת התובע באותו היום הוא עצמו היה בבסיס בצבא והתיאום לראות את המשאית נעשה בין אביו לבין הנתבע. לטענת אביו של התובע, הוא לא נכח במקום אלא שבהמשך היום קיבל הודעה מאשתו שהודיעה לו שהרכב נמצא ניזוק בחצר הבית ועל כן הסיק כי הפגיעה ברכב נעשתה על ידי הנתבע או מי מטעמו.

הנתבע ואביו מצדם אישרו כי הגיעו אותו היום לראות את המשאית אולם הכחישו כי התרחשה תאונה בין הרכבים. בעניין זה, טען אביו של הנתבע אשר נהג ברכב כי הם חנו מחוץ לבית התובע וממילא לא ארעה כל תאונה. הנתבע טען כי התובע איים עליו שברשותו מצלמות אולם משדרש לראות את אותן מצלמות התברר כי לא קיימות כאלה ומכאן כי התביעה כנגדו להידחות.

התיק נקבע לכמה דיונים אשר במסגרתם ביקשו התובעים להביא מטעמם עדים אשר לא הייתה מחלוקת כי לא ראו את התאונה אולם יכלו להעיד לטענתם על חילופי הדברים בין התובע לנתבע לאחר קרות התאונה אלא שחרף הדחיות הרבות וההזדמנויות הרבות שניתנו לתובע, עדים אלה לא הובאו.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את טענות הצדדים באריכות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

לא הייתה מחלוקת כי התובע לא נכח במקום בעת קרות התאונה, כמו כן לא הייתה מחלוקת כי התאונה לא צולמה וכי לא היו לה עדים.

כל טענות התובע ביחס לנתבע מתבססות על שיחת טלפון שקיבל מצדדים שלישיים, אשר לא נכחו במקום בעת קרות התאונה וממילא זומנו לארבע דיונים שונים ולא התייצבו להעיד בעניין זה, עניין שבסופו של יום גרם לתובע לוותר על עדותם.

התרשמתי לחיוב באופן בלתי אמצעי מעדותם של הנתבע ואביו ואני מקבלת את גרסתם כי אביו חנה רחוק מחניית התובע וממילא לא היה כל מפגש בין הרכבים אשר יכול היה לגרום לתאונה.

בסופו של יום התרשמתי כי אין מדובר אלא בספקולציה של התובע כי הנתבע או מי מטעמו הם שפגעו הרכבו כאשר ספקולציה זו לא נתמכה בבדל ראיה .